|
||||
|
||||
א. נו. ב. מה שאני רוצה לומר זה שהמדינה מגייסת אנשים לצבא תוך הבטחה שהצבא הזה יגן על ביתם בתוך כלל בתי ישראל. אם רוצים לטעון שקבוצה מסויימת היא ''נטל'' לפחות צריך להוכיח שתרומתה של הקבוצה לביטחון פחותה ממה שהיא צורכת (לדעתי גם במקרה כזה חובתה העליונה של המדינה להגן על אזרחיה). מה שאני טוענת הוא, שאם היו מטילים את חובת השמירה על ההתנחלויות רק על אנשי ההתנחלויות, במקום לגייסם לצבא הגנה לישראל (רעיון שאני לא מתכונת שיהיה מעשי כלל וכלל, אבל בתור תרגיל מחשבתי) לא ברור לי כלל שרמת הביטחון בהתנחלויות לא היתה עולה. ולפיכך לא מוצדק לומר שהם נטל ביטחוני. בקיצור, המדינה לא מפסידה ב''עסקה'' עם המתנחלים.... |
|
||||
|
||||
בואי נמשיך את התרגיל המחשבתי ונגיע לדבש לא רק לעוקץ. אולי מדינת ישראל תמסור את האחריות הכוללת בשטח לנציגות נבחרת של המתנחלים.תצא סופית מן השטח ותהוה גורם ניטראלי באיזור. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יתכן, אבל הסרת ההתנחלויות תאפשר הקמת גבול ממוגן היטב, עם מוקשים וכו', מה שיגדיל את הבטחון גם בירושלים ותל-אביב. לכן הנטל צריכת הביטחון שלהם גדולה מאבטחת היישוב בפועל. אגב, אני עשיתי צבא כמו כל מתנחל, אבל בלי ספק לאבטח אותי יהיה יותר זול (אני גרה בגוש דן), לכן אם המתנחלים אינם נטל, כנראה שאני ממש נכס בטחוני. ועוד אגב, האם החשבת בחישוב התאורטי שלך את העיר עמנואל שרבים מתושביה אינם משרתים בצה"ל כלל? האם כללת את בני ישיבות ההסדר שמשרתים שירות מקוצר? |
|
||||
|
||||
לחישוב צריך להוסיף את המיסים שמשלם כל אזרח, הרי ברור שאזרח שמשלם מספיק מיסים להחזיק חמישים שכירי חרב, הוא פחות נטל ביטחוני מאשר זה שחי על קיצבאות (או משכורת שבאה מכיסו של הראשון), גם עם הראשון הוא נכה, והשני הוא לוחם אמיץ ומוכשר. |
|
||||
|
||||
ואם כבר, גם את הפטורים ממיסים שהמתנחלים הנ''ל נהנים ממנו. ואת שאר ההטבות. |
|
||||
|
||||
ואפשר להמשיך ולהוסיף את ה"תרומה האינטלקטואלית הפוטנציאלית", ממציא אבק השריפה הבא (או הצוללת הבאה) לא יצמח בישיבה (כנראה), גם מוריו ומחנכיו לא ילמדו בכולל. סביר להניח שאדם כזה ימצא את הפוטנציאל שלו בצורה הטובה ביותר (לביטחון) אם הוא יבלה את גילאי 17 עד 25 באקדמיה ולא כשמרטף לילדי המתנחלים... |
|
||||
|
||||
באמת? אבטחת גדר היא נטל בטחוני כבד ביותר, ראי את לבנון ועזה. הסיבה שביהודה ושומרון אין קטיושות שיכולות לשים ללעג את כל הגדרות והמיקושים, ולאיים על כל איזור המרכז, היא שצהל מצוי בכל השטח בנגישות יחסית גדולה. והוא נמצא בכל השטח בנגישות גדולה, משום שיש התנחלויות שלא מאפשרות לו להכנע לחולשות זמניות ולצאת מהשטח, תוך התפתות לחלום השלום. ואם תחשוב שכאשר נצא מיהודה ושומרון כל מחשבות הזדון כלפינו יתפוגגו והפלשתינאים יהיו שכנינו הטובים אני מציעה לך להתעורר ולהקשיב למה שהם אומרים לגבי מאוייהם בפלשתין. וכן שתקח דוגמא מלבנון. בגבול לבנון יש מאות קטיושות המטווחות אל כל הגליל שלנו כולל חיפה והקריות (ממקורות צהליים שהתפרסמו בעתונות), על אף שיצאנו משם וכאילו אין להם סיבה למלחמה אתנו. החיזבללה עדיין לא מפעיל אותם כי כנראה הוא עושה חשבון שכרגע הזירה היא של הפלשתינים וכדאי לחכות לשעת כושר. אולם התגובה הרפה שלנו לפיגוע בגליל לפני כשלושה חדשים שבוצע על ידי החיזבללה, על אף כל האיומים הבומבסטיים "מה יקרה אם הם יעזו לפגוע בנו לאחר שנצא מלבנון", היא משום שאנו יודעים שכל תגובה שלנו תגרור הצתה כללית עם הרבה נפגעים אצלנו. בא לך שגם איזור המרכז יהיה נתון לחסדי הפלשתינים ומצב רוחם? |
|
||||
|
||||
אני מסכימה שאבטחת גדר היא נטל בטחוני כבד ביותר. שימי לב שהיום יש לנו את הנטל הביטחוני של אבטחת קו גבול ללא גדר, ובנוסף את ההתנחלויות. מן הסתם הוספת הגדר והסרת ההתנחלויות לא תגדיל את הנטל. ומאיפה את יודעת למה החיזבללה לא יורים קטיושות? שאלת אותם? לדעתי הניתוח שאת שמה בפיהם מוטעה, וחזית שניה תקשה עלינו את החיים מאד מאד (בייחוד מבחינת כוח אדם). אולי הם לא תוקפים כי הם באמת לא מעוניינים להשמיד את ישראל? אולי הנאומים זו סתם רטוריקה (כמעט כמו "שלום וביטחון")? מה שאני יודעת זה שמאז שנסוגנו בלבנון, כמות ההרוגים בלבנון ירדה דרסטית. כל השער אלו השערות וניחושים. |
|
||||
|
||||
למה החזבללה לא יורה קטיושות אני באמת מנחשת, ומקווה שזה ניחוש אינטיליגנטי. מה שברור הוא שאם הם *ירצו* הם יוכלו לגרום לנו נזקים כבדים. זה מאוד לא נעים ואפילו מסוכן לחיות במצב בו בכל רגע שיעלה הרצון מצד האוייב שלך הוא יכול להנחית עליך מכה אנושה. מספיק שיש לנו את זה בגבול הצפון. הפקרת כל המרכז למצב זה נראת לי טעות איומה. אני מעדיפה בהרבה להיות במצב בו האוייב שלי לא *יכול * לפגוע בי. לא רוצה להיות הפסיכולוג של הפלשתינאים ולשאול את עצמי כל הזמן רוצים ? לא רוצים? לגבי המצב בלבנון - "בינתיים זה בסדר" ענה האדם שצנח צניחה חופשית לאשה ששאלה אותו מה נשמע בקומה החמש עשרה.... |
|
||||
|
||||
"אני בדרך למטה, עוד 15 קומות אני אתרסק על הריצפה" - אמר המטופל לפסיכיאטר ששאל אותו לשלומו. |
|
||||
|
||||
לאור העובדה שהרבה מסיוטיו של המטופל הספציפי הזה התממשו ממש כפי שנחלמו, עם הרבה שפריצים של דם, לא הייתי מזלזלת בו כלל וכלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |