בתשובה להפונז, 11/01/21 15:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבנים ומקלות זו מלחמת העולם הרביעית. אז זה תרוץ להזכיר את מלחמת העולם השנייה. מה הקשר בין משהו שהוזכר כאן בדיון לקרב מידווי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה רק התירוץ, אבל יש איזשהו קשר (ותהיה לי בעיה בגלל הקשר). כתוצאה משחיקת הר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ניסיון אחרון) הגדרה גרועה: מה שאעשה כדי להגיע מהונלולו לשם. יותר מציאותי: לא אחת, אלא שתיים, מחוברות, בעזרת לפחות אחת קטנה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמצא הדרך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתקרב. נשארו לך כמה מאות קילומטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תמקד יותר את "הוזכר כאן בדיון"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי אותו במפורש באחת ההודעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותיקון טעות: טעיתי בטווח: פחות ממאה קילומטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. זהו אטול קטן ממערב למידווי. הוא קשור גם לתפנית נוספת: יש מתחת ללוח הפסיפי נקודה חמה שיוצרת מדי פעם איים. כשהלוח זז, הנקודה הזו יוצרת כל פעם אי חדש. בהתחלה היא יצרה סדרת איים שנמשכה מחצי האי קמצ'טקה בקצה סיביר בכיוון דרום מערב. בקורה הכיוון השתנה לכיוון פחות דרומי וככה התקבלה סדרת איי הוואי. והאטול הוזכר, כמובן, בתגובה 731051. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אי בלתי מיושב שהוא חלק ממדינת הוואי. מסיבות היסטוריות איי מידווי הנמצאים בינו לבין יתר איי הוואי אינם חלק מהוואי אלא טריטוריה אמריקאית נפרדת. עוד בזמן שממלכת הוואי היתה עצמאית הוקם על האי מבנה שנועד לשימושם של ניצולים מספינות טרופות. בזמן קרב מידווי ב-1942 3 אנשי צוות אויר יפני שמטוסם הופל מצאו מחסה על האי. צוות נחיתה אמריקאי שביצע סיור על האי ניסה לתפוס אותם אך הם סרבו להכנע ונהרגו או התאבדו. קרב מידווי הוא דוגמה נדירה לקרב בו מודיעין עדיף הכריע את התוצאות. האמריקאים שסבלו מנחיתות מספרית, טכנולוגית ומורלית הצליחו לנצח בקרב זה מפני שידעו מראש פחות או יותר את מהלכי היפנים. בהיות הזירה האמריקאית-יפנית זירה ימית, הניצחון הימי במידווי שנתן לאמריקאים עליונות ימית בעצם הכריע את תוצאות המערכה כולה. לדעתי התובנה המדהימה שטמונה בסיפור זה היא כמות הנזק ואבדן החיים שנגרמו לאנושות בשנים 1942-1945 כאשר לאורך התקופה מפקדי הצבאות היפאנים והגרמנים ידעו שהם לא יכולים לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקראתי אתמול על הקרב, לכבוד החידה של צפריר, מה שהעתיק את נשימתי הוא הכמות של מכונות המלחמה שהוטלו לקרב ושאבדו בו. 3364 חיילים הרוגים זה קטן בקנה מידה של מלחמות העולם, אבל חמש נושאות מטוסים, שתי ספינות כבדות ו-500 מטוסים, זה... הרבה פלדה לאבד בארבעה ימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו במושגים של היום זה שקול לחיל אויר שלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אאז''ן קראתי על קרב מידווי באחד הספרים של ההיסטוריון הצבאי והסופר ג'ון קיגן. מה שמשך אותי לחידה של צפריר, היה איזשהו זיכרון עמום שאחד מן המהלכים בקרב נקרא מבצע ''אבנים ומקלות'' (אולי ההגנה על איי מידווי). ניסיתי לחפש את זה בויקי וגוגל ללא הצלחה. כנראה עדות עצובה לכך שהזכרון שלי כבר לא מה שהיה. ב. הרושם שלך מאד נכון. האדמירל ימאמוטו הכיר את האמריקאים היטב והיה רחוק מאד מזלזול בהם. הוא השקיע בקרב כל ספינה שיכל לשלוח ואילו הדבר היה תלוי בו היה שולח גם יותר. קרב מידווי קבע למשך הרבה שנים את נושאות המטוסים הגדולות כספינות המערכה העיקריות. מספר המטוסים הנמצאים על סיפונה של ספינה כזו גדול ממספר המטוסים שיש בחה''א של הרבה מדינות. ג. בעקבות מה שכתבת, חשבתי על כך שהקרבות הימיים באוקיינוס השקט היו מעין המשך של קרבות האבירים בימי הביניים עם המשאבים והטכנולוגיה של חברה תעשייתית מתקדמת. במידה גדולה היה זה מעין שלב ביניים שהסתיים במלחמת ההשמד הטוטאלית כפי שנוהלה באירופה, במחנות ההשמדה או בהירושימה ונגסקי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |