|
||||
|
||||
הרשה לי לחלוק עליך. אנו כולנו שקועים בתחתית אקואריום הפייק ניוז והרהב של שלטון נתניהו ואוירת הבאסה-סבבה המטרילה אותנו. אני מאמין שהעובדות והתוצאות של חיסוני הקורונה הרבה פחות ידועים ממה שנדמה לנו. יתר על כן, אני סבור שמאפייני הקורונה הם כאלו שיקח עוד זמן רב מאד עד שנדע אותם במלואם. נקודת המוצא של הדיון צריכה להיות המטרות וההבטחות של פרוייקט החיסון. מטרת החיסון האופטימלית היא דו שלבית א. בשלב ראשון דיכוי משמעותי של התחלואה הקשה והתמותה מקורונה ע"י חיסון קבוצות הסיכון. ב. בשלב השני דיכוי משמעותי של תפוצת הקורונה באוכלוסיה ע"י חיסון המוני ובשאיפה אפילו הכחדת הוירוס ושחרור האוכלוסיה ממשטר הבידוד. יש הרבה מאד הסברים שצריך לתת מדוע זהו בדיוק סדר הדברים ולא אחרת. כדי שלא אשקע במבוך של עובדות, הבטחות ואי ודאויות ואאבד את הקשב, אתחיל ואתמקד רק בעובדות הנוגעות לנקודה הראשונה של הדיון: האם ומתי יכול החיסון לצמצם את התחלואה הקשה בקבוצות הסיכון. יש כאן שתי סברות שהתפרסמו במדיה ואינן תואמות. הסברה הראשונה טוענת שהחיסון (בווריאציות שונות זה נכון לחיסונים השונים) נכנס ליעילות מירבית של השמדת הוירוס כבר לאחר 8-10 ימים. מטרת החיסון השני היא להאריך את התוקף של החיסון. הסברה השנייה טוענת שהמנה השנייה לא רק מאריכה את זכרון מערכת החיסון אלא גם מגבירה את יעילותו לרמה המירבית (כלומר לרמות המירביות של נגדנים, תאי B ו-T). ידוע כבר שהחיסון נגד הדבקה אינו מלא (כאשר המספרים לגבי % ההצלחה הם בתחום 70-95). שאלה נפרדת היא שאלת % האשפוזים של המחוסנים. אחד הפרסומים היה שפייזר טענה שלאחר המנה השנייה לא היו אישפוזים בכלל. בנוסף לא ברור כיצד משפיעים הפרש הזמן ויחסי הכמויות בין המנות על היעילות ומשך התוקף הסופיים. סברה אחת אומרת ש-21 יום הם רק המינימום ואפשר להאריך את ההפרש עד 8-12 שבועות (מספרים שונים לחיסונים שונים. החיסון של חב' Johnson למשל אמור להיות במנה יחידה). העובדות שיותר ידועות כרגע הן A. רוב מוחלט מאד של התחלואה הקשה היא בקרב המבוגרים וקבוצות הסיכון. B. חברות הפרמא כבר מכרו למדינות השונות מאות מיליוני מנות שאמורים להיות מיוצרים בחודשים הקרובים. כל המבוך הזה מביא אותי למסקנות הבאות א. דחיית המנה השנייה כרוכה בלקיחת סיכון: סביר מאד שמספר הצעירים שינצלו ממחלה קשה יהיה קטן בהרבה ממספר המבוגרים שיחלו קשה בגלל דחיית המנה השנייה. ב. בנוסף יש גם סיכון שרמת החיסון הסופי של כולם תרד בגלל המהלך. ג. להבנתי לא תהיה לישראל בעיה להשיג כמה מיליוני מנות נוספות בזמן הקרוב. לא רק החברות המייצרות מעוניינות בכך אלא גם ארה"ב, גרמניה ובריטניה וכו'. ד. ברור לגמרי שאפשר להגדיל עוד את מספר החיסונים. ה. כך שההחלטה היא בידי ממשלת ישראל. מהלך העניינים שיביא את ההחלטה לדלג על המנה השנייה יהיה מפולת מוחלטת של הסגר השלישי ומגה התפרצות של תחלואה שתביא למירוץ בין חיסון המוני לקריסת בתי החולים. במקרה זה הפיתרון הנכון הוא אכיפת סגר מלא באמצעות משטר צבאי ולא הטיית הקטסטרופה לתוך מערכת הבריאות. ו. הפיתרון האופטימלי במקרה זה הוא גם לא רדיקלי: מתן המנה השנייה במקביל להכנסת עוד ועוד אוכלוסיות למעגל החיסון. ז. מאחר ודילוג על המנה השנייה רק מגדיל את הסיכוי להמשך תחלואה קשה בהיקף משמעותי, המשמעות היא שהמהלך הזה לא יצליח לצמצם את הנזקים הכלכליים-חברתיים של המשך המגיפה. |
|
||||
|
||||
אותו דבר אבל הרבה יותר פשוט: אין שום צורך אקוטי לחסן את האוכלוסיה הכללית. מרגע שחיסנת את האוכלוסיה בסיכון כולה הנגיף יכול להשתולל חפשי ולהציק לצעירים עם חום ושיעול כאוות נפשו. בתי החולים יוותרו ריקים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |