בתשובה לארז לנדוור, 16/06/02 23:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ולי אישית לא ממש אכפת אם המתיחות והעוינות יעלו (כאילו שהן באמת יכולות לעלות הרבה מעבר למה שהן עכשיו), ובלבד שהמתיחות והעוינות הנ"ל לא יוכלו, מטעמים טכניים[*], להתבטא בהריגה ופציעה של יהודים. אני מעדיף להיות עקשן, שנוא, לא נחמד, אבל חי, מאשר פשרן אהוב, יקיר העולם ומת לגמרי. --- [*] אלו שחשים את העוינות יהיו בצדו השני של גבול בר-הגנה שצבא חזק שומר עליו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בצורה כזו לא תהיה חי או לא תחיה בשקט, וכח צבאי בלבד לא יכול להביא את הפתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אלו אכן כל האפשרויות, אני מסכים אתך לגמרי. ההצעה שלי אומרת שיש אפשרות אחרת שראוי לבדוק אותה לפני שמגיעים למסקנתך. אם באפשרות שלי יש משהו, ייתכן שתצליח להיות חי ביותר ביטחון ממה שאתה מציע (כי כידוע לך גם היהודים שנמצאים בצבא עלולים להיפגע), בהרבה יותר שלום ממה שאתה מציע וגם נחמד. שים לב, אינני טוען שזה מה שיהיה. אני רק אומר שזה ייתכן ומציע לבדוק זאת ברצינות. מדוע אם כך שתתנגד לכך? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |