|
||||
|
||||
התגובות פה שמכמתות את עוצמת האיום הגרעיני רק לפי מספר הטילים נשמעות לי הזויות. גם חיל האויר המצרי היום מצויד פי כמה מזה שהיה ביום כיפור, ועדיין כולנו ישנים בשקט בלילה בלי חשש שנראה אותו טס עם פצצות מעלינו מחר בבוקר. מה שהוא בעל משמעות הוא סיום המלחמה הקרה, לא כמות המגטונים בראשי הנפץ. וקשה לחשוב על שינוי מדיני גלובלי גדול מזה בחמישים השנה האחרונות. אולי המגיבים בכיוון הזה כאן צעירים מדי בשביל לזכור את זה, כי אני לא מוצא הסבר אחר לטיעונים החשבוניים האלה. |
|
||||
|
||||
אם מכירת צוללת גרעינית למצרים גורמת למשבר פוליטי חסר תקדים בישראל, כמה טוב אתה חושב שהישראלים היו ישנים אם למצרים היו 30 פצצות אטום? עם כל הכבוד לחיל האוויר המצרי, גם אם הוא מאד ירצה, וגם אם צה"ל יפסיק לתפקד, הוא לא יכול להשמיד את כל אוכלוסיית מדינת ישראל בשבוע. (אבל, אם אנחנו מסכימים שכמות הנשק הגרעיני לא חשובה, אז אני לא מבין על מה אתה מתווכח) |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא מסכים שכמות הנשק הגרעיני לא חשובה, לכל הפחות מסיבה טריוואלית אחת: תאונות. פון נוימן היה בטוח שמדיניות של-mutual assured destruction יכולה להבטיח שהמלחמות ישארו קרות. אין לי שום כוונה להתווכח עם האיש החכם בהיסטוריה, ואני לא מוטרד ממלחמת גרעינית מכוונת בין מעצמות. אבל אני כן מוטרד ממלחמה גרעינית לא מכוונת בין מעצמות. גם ההיסטוריה מעידה על כך שהסיכון שמלחמה כזו תפתח בטעות הוא ממשי מאד (ב-BBC[*] סופרים 22 near misses). אחת הדרכים האפקטיביות להתמודדות עם הסיכון הזה היא הפחתה משמעותית במספר כלי הנשק הגרעיני שמסתובבים שם בחוץ בשליטת קצינים זוטרים עם אצבע חמה על ההדק, או בהשגחת כיתות כוננות ישנוניות. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. לא התנסחתי נכון. הייתי צריך לכתוב "לא הכי חשובה". |
|
||||
|
||||
אנחנו מתווכחים על האם פירוק ברה''מ וסיום המלחמה הקרה הוא הישג כביר או זניח. זה מפתיע שזה לא ברור לך עדיין אחרי שכתבתי זאת כבר כמה פעמים בבירור. גם אנשי הקש שאתה מפזר בדרך לא עוזרים. |
|
||||
|
||||
אני בספק אם אפשר (כלומר ברצינות; סתם ככה ברור שאפשר) לזקוף את נפילת הגוש הסובייטי כהישג של רייגן. בכלל, אפרופו הקשר הפתיל - אני מנחש שאם תערוך סקר בקרב היסטוריונים, תגלה שהפופולריות של "מבחן התוצאה" בהקשר של הישגים פוליטיים מאד נמוכה. אין בעיני שום סיכוי שיש לגישה הזו ערך שאינו רטורי. |
|
||||
|
||||
וזה מה שאומרת ויקיפדיה: "The foreign policy of the Ronald Reagan administration was the foreign policy of the United States from 1981 to 1989. The main goal was winning the Cold War and the rollback of Communism—which was achieved in the Revolutions of 1989 in Eastern Europe during 1989 and in the Dissolution of the Soviet Union in 1991. Historians debate whom to credit, and how much. They agree that victory in the Cold War made the U.S. the world's only superpower, one with good relations with former Communist regimes in Russia and Eastern Europe.1". גם חיפשים אחרים מעלים גישות דומות - ואגב, גם כוללים את המדיניות שלו באפגניסטן כגורם תומך.אז נכון, היסטוריונים יכולים להתפלפל ולדון כמה שהם רוצים (זו הפרנסה שלהם), אבל לנתק לגמרי בין הדברים נשמע לי קצת מופרך - אפילו אם גם לתזמון ההיסטורי והמזל יש תפקיד בכל תהליך שהוא. וכמובן - לזקוף את נפילת הגוש הסובייטי *רק* לזכותו של רייגן זה איש קש, אז חבל להעלות אותו. |
|
||||
|
||||
הבנתי. אתה מתווכח עם איש קש שטוען ש''פירוק ברה''מ וסיום המלחמה הקרה הוא הישג זניח''. תהנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |