 |
כמו במשפחות האומללות, גם הסגרים אינם זהים וכל סגר מאמלל בדרכו הייחודית.
למשל, אתמול הבאתי לכאן נתון שמראה שממוצע ימי החסר של תלמידים בעולם הוא שליש משל ילדי ישראל.
למשל, בישראל ברור מאד באיזה קהילות יש התפשטות מובהקת, ובאיזה קהילות שום דבר לא נאכף כדי לרסן את ההתפשטות הזו.
כל המתודולוגיה של "גם אצל אחרים גרוע", שחוזרת כאן תדירות, מופרכת בכל כך הרבה רמות, שזה ממש מתסכל. אולי אפשר היה להתעלם מהביקורת על מלחמת יום הכיפורים, כי הגרמנים/אמריקאיים/מצרים/עירקים עשו את זה יותר גרוע.
הסתת נתניהו לא חדשה, אבל היא עלתה מדרגה.
גם להתייחס לקפיצת מדרגה של זליגת מדיניות הכיבוש כ"בסך הכל" זו אמירה שהתחביר סובל, אבל המציאות דרמטית הרבה יותר.גם אם תהליך צפוי מראש (לדעתך), עדיין הגעה שלו לנקודת שבר משמעותית היא לא דבר של מה בכך.
והזחילה של גנץ - על יתרונותיה הפרקטיים נניח - הפגיעה שלה בדמוקרטיה הישראלית, ביכולת האיזון בין הגושים וביחס בין הצבעה בקלפי לתוצאה, היא חמורה מאין כמוה ותשפיע לעשרות שנים. כבר אמרתי כאן שגנץ סיים את מה שיגאל עמיר התחיל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש