בתשובה לארז לנדוור, 24/12/20 8:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הממשלה הנוכחית - שנוסדה אחרי הפאניקה וחוסר הידיעה שלכאורה הצדיקו חלק מצרות הסגר הראשון - ממשיכה להפעיל מעקבי שב"כ ומשטרה שנועדו עבור חיילי אויב וטרוריסטים על מיליוני אזרחיה, להעניש עונשים קולקטיביים אכזריים וממושכים בגלל שיקולים פוליטיים מגזריים, לגזול מהאזרחים זכויות בסיסיות של פרנסה, תרבות ובעיקר חינוך ילדים עקב מחדלים וניהול פושע, היסטרי ולא ענייני1. התנכלות לארגוני כח אדם? הממשלה הזו מתנכלת ל-80% מאזרחי המדינה. צנזורה של אמנים? כל האמנים כבר שנה בבית בלי פרנסה, הם חולמים על הימים בהם אפשר היה לצנזר אותם. הקצנת הביטויים נגד שמאלנים? אתה צוחק? בחצי האחרונה כל אדם שיצא להפגין, שמאלן או לא, הפך אוטומטית לבוגד שתוקע סכין בגב המדינה. 1 גם היום התבשרנו שילדי הגנים ימשיכו ללמוד - אבל רק עד 13:00 (WTF?). אם הם כבר פגשו את שאר ילדי הגן והחליפו מוצצים וכריכונים ביניהם עד אז, מה יעזור להוציא אותם באמצע היום - חוץ מאשר לחרב את פרנסת ההורים שלהם ששוב צריכים להפסיד ימי עבודה שלמים לחינם? גם לילדים עצמם כל הבלגנים האלה מזיקים מאד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סגרים של קורונה יש גם במדינות נאורות משלנו. אם ביידן היה נשיא ארה''ב גם אצלו היו סגרים. הסתת נתניהו כלפי מתנגדיו זה לא דבר חדש ולא קשור לקואליציה מסוימת שהוא עומד בראשה. מעקב השב''כ של אזרחים הוא בסך הכל זליגת מדיניות הכיבוש לקו הירוק כחזונו של הנביא ישעיהו המודרני. אני לא בעד הזחילה של בני גנץ לעוד קואליציה עם הנאשם אבל חייבים להודות שהפעם היו בממשלה גם מבוגרים אחראים (ביחוד במשרד המשפטים) ולא רק גזענים, לאומנים ופוליטיקאים אנטי-דמוקרטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו במשפחות האומללות, גם הסגרים אינם זהים וכל סגר מאמלל בדרכו הייחודית. למשל, אתמול הבאתי לכאן נתון שמראה שממוצע ימי החסר של תלמידים בעולם הוא שליש משל ילדי ישראל. למשל, בישראל ברור מאד באיזה קהילות יש התפשטות מובהקת, ובאיזה קהילות שום דבר לא נאכף כדי לרסן את ההתפשטות הזו. כל המתודולוגיה של "גם אצל אחרים גרוע", שחוזרת כאן תדירות, מופרכת בכל כך הרבה רמות, שזה ממש מתסכל. אולי אפשר היה להתעלם מהביקורת על מלחמת יום הכיפורים, כי הגרמנים/אמריקאיים/מצרים/עירקים עשו את זה יותר גרוע. הסתת נתניהו לא חדשה, אבל היא עלתה מדרגה. גם להתייחס לקפיצת מדרגה של זליגת מדיניות הכיבוש כ"בסך הכל" זו אמירה שהתחביר סובל, אבל המציאות דרמטית הרבה יותר.גם אם תהליך צפוי מראש (לדעתך), עדיין הגעה שלו לנקודת שבר משמעותית היא לא דבר של מה בכך. והזחילה של גנץ - על יתרונותיה הפרקטיים נניח - הפגיעה שלה בדמוקרטיה הישראלית, ביכולת האיזון בין הגושים וביחס בין הצבעה בקלפי לתוצאה, היא חמורה מאין כמוה ותשפיע לעשרות שנים. כבר אמרתי כאן שגנץ סיים את מה שיגאל עמיר התחיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הכל, חוץ מהפרובוקציה במשפט האחרון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |