|
||||
|
||||
>> שמאל לא חייב להיות ציוני לשמאל לא ציוני אין תמיכה נרחבת בציבור היהודי, ומעולם לא היתה. הוא לא עובר את אחוז החסימה בלי קולות של ערבים. התיוג שלו כקיצוני נראה לי מוצדק מאוד. והבנתי שעל כך נושא הפתיל. >> "איכשהו" אני מסיר את הכובע בפני חוק פו. כולם יודעים איך, ואתה חייב להסביר את הבדיחה1 ולהרוס אותה. >> מרץ דווקא עבר פעם את אחוז החסימה ללא קולות ערבים. זה היה בתור המחנה הדמוקרטי עם סתיו שפיר ואהוד ברק? ארוע חד פעמי, גם אתה אומר. אני אשמח אם יחזור ויראה על שינוי מגמה וחזרת השמאל הציוני מעולם המתים, אבל בינתיים נראה כמו היוצא מהכלל. >> חוסר הבנה של מצביעים א הא. הציבור לא מבין, הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם. זהו שלא. הציבור מחק את מפלגת העבודה בכוונה תחילה, אחרי שהיא נתנה לו את כל הסיבות לכך. ומרץ לא נתנה לו הרבה סיבות להיות המחליפה שלה. >> העדפתם את הלהיט הפוליטי האופנתי שהוא תמיד מן המרכז (שהוא בעצם ימין לייט). פרט חשוב שהשמטת. לפיד, גנץ, אשכנזי ובוודאי שיעלון מעולם לא היו שמאל ומעולם לא רצו להיות שמאל. לא שמאל סוציאליסטי ולא שמאל ליברלי. על כך אנחנו מסכימים. אתה מייחס למי שהצביעו עבורם חוסר הבנה. כדאי שתשקול אפשרות אחרת. >> היא לא לגנות השמאל הציוני או הלא ציוני היא כן. ובגדול. ההפגנות העממיות נגד ראש הממשלה הן לא הפגנות של שמאל. גם ההפגנות נגד מתווה הגז לא היו הפגנות של שמאל. גם לא מחאת הקוטג'. לשמאל הסוציאליסטי היו מספיק הזדמנויות להרים את ראשו ולזכות בתשומת הלב של הציבור הרחב, והוא הצליח לפספס את כולן בענק. אני מסכים שהתמשכות אקיבוש משפיעה לרעה על הלך הרוח הציבורי, והופך את החברה שלנו ליותר כוחנית, פחות סובלנית וכו' וכו'. אז מה? תירוץ עלוב ללימבו שהשמאל נכנס אליו. וגם עכשיו- משבר הקורונה הוכיח את עוצמת מערכת הבריאות הציבורית מבוססת קופות החולים, והעדיפות המוחלטת שלה על פני מערכת בריאות מופרטת. אם היה איזה דיון ציבורי על כך כנראה פספסתי אותו. אני אופתע אם בתום המשבר המדיניות הכלכלית של הממשלה תפנה שמאלה2. מרכז אדווה מול מכון קהלת- מי מהם השתלט על דעת הקהל? __________ 1 הבדיחה היא על חשבוני, כמובן. שלא יובן אחרת. 2 ואני מדבר על סוציאליזם, לא על בולשביזם. ממשלות נתניהו כבר האכילו אותנו בולשביזם עד להקיא. |
|
||||
|
||||
בדיקת מידת הציונות של מפלגות השמאל היא קבלה של ההגדרות הלאומניות של הימין והתמסרות להן במקום להיאבק על התפיסה ההומנית שלו, כזו שלא מדירה זרים בשם ה''ציונות''. הציונות עצמה לא היתה במקור מה שנקרא היום ציונות. היא היתה תנועה שמטרתה היתה לא רק בניית בית לאומי בא''י והחייאת התרבות העברית אלא גם יצירת אדם חדש משוחרר מהתסביכים, השנאות והחשבונות ההיסטורים של יהודי הגטו. בדיוק ההיפך מאילו שצועקים בגרון ניחר בשם הציונות כיום. מדינה דמוקרטית אמיתית צריכה להיות אדשה לתפיסת העולם של אזרחיה והכוחות הפוליטים הפועלים בה כשם שהיא צריכה להיות אדשה לאמונתם הדתית ואורח החיים של אזרחיה (כן, אני יודע). מרצ בניגוד למפלגת העבודה לא קיפלה לרגע אחד את הדגלים שלה כולל הדגל החברתי. האשמת השמאל שהוא לא מספיק חברתי ובגלל זה נכשל בקלפי היא בולשיט. אנשים מצביעים על סמך תפיסת עולמם שבמקרים רבים היא לא ממש נאורה. אנשים מתלוננים על הפוליטיקאים שלהם. מרצ מעולם לא איכזבה את מצביעיה ולכן ההאשמה שלך בכישלונה אותה היא חסרת שחר. מי שרץ להצביע למפלגה הגדולה החדשה במקום למפלגה שמייצגת יותר את דעותיו והשקפת עולמו ותיאבק למענו בכנסת בהחלט לא מבין מה שהוא עושה ופוגע בעצמו בנוסף לכך שהוא מסכן את הגוש שלו. מחאות חברתיות למיניהן אינן בסיס להחלפת שלטון אם אין מאחוריהן מצע מגובש ומנהיגות המוכנה להוות אלטרנטיבה. מפלגות המרכז אינן אלטרנטיבה לימין והאנשים הטובים שמפגינים נגד נתניהו מצמצמים את הבעיה הקשה של המדינה לסוגיית ''רק לא ביבי''. העיסוק בסוגיות דמה כאלה הוא אחד המאפיינים של רדידות השמאל הציוני וסיבות נפילתו (כן, אני מתכוון גם לעמוס עוז, א. ב. יהושע ודוד גרוסמן). אתה שרואה דברים רק דרך מסננת האקטואליה ומאשים את השמאל האמיתי שאינו כמוך לוקה בכך בעצמך. |
|
||||
|
||||
>> האשמת השמאל שהוא לא מספיק חברתי ובגלל זה נכשל בקלפי היא בולשיט מה עמדת מרץ בנוגע לסכסוך על נחל האסי? אני מקווה שהמשפט הבא שלך: "מרצ מעולם לא איכזבה את מצביעיה" לא עונה על השאלה הזאת. |
|
||||
|
||||
יש במרחב הפוליטי תופעה כזו של אירועים בשוליים המסמנים את הכיוונים שאליהם פונים הזרמים הגדולים של ההיסטוריה החברתית. לאירועים אלו אין בדרך כלל איפיון פוליטי מובהק ולכן הם מצליחים לחמוק ממלכודת הדיון מן הפוזיציה. לעתים, דוקא העיון באירועי שוליים אלו חושף את האמיתות של התמונה הגדולה, אשר בד"כ מוסתרות ע"י קיטלוג פוליטי ודעות קדומות. המאבק על נחל האסי [ויקיפדיה] נראה לי אחד מן הסמנים האלו. לא התענינתי במיוחד בפרשה זו ולכן לא אתימר לומר משהו חכם על הפרשה עצמה. מה שאני כן מתכוון לעשות הוא להצביע על קשר עקיף אבל משמעותי בין הפרשה הזו לבין המחקותה של מר"ץ בבחירות האחרונות. מן הידועות הוא שהמגזר הקיבוצי היה חזק בבייס של מר"ץ. מן הסתם, ירידת מר"ץ קשורה להחלשותה בסקטור הזה. מצד אחד מר"ץ התעקשה להצמד לנושא הסיכסוך היהודי-פלשתינאי שבו אי אפשר לומר שהיה למפלגה פיתרון יחודי או מקורי. העמדה המדינית הפייסנית של מר"ץ גם לא הניבה לה דיבידנד אלקטורלי במגזר הערבי. מצד שני, הימנעותה של מר"ץ ממעורבות ואפילו מהבעת עמדה בפרשת נחל האסי, שבודאי נגעה לרבים במגזר הקיבוצי, ניכרה את המפלגה גם בבייס שלה עצמה. מנקודת מבט רחבה יותר, אספק התרשמות כללית אחת. לא פעם נדמה שעל הציבור נאכפת הבחירה בין שתי חלופות קיצוניות: שירותים ציבוריים "מוחלשים", עזובים ומופקרים או שירותים פרטיים שמחירם הוא מחוץ להישג ידם הכלכלי של הרבים. דוקא בפרשה זו היה ניסיון לחייב את הקיבוץ בתחזוקה של שירות לציבור הכללי, אבל לי זה נראה שייך למה שמרקס כינה אוטופיות סוציאליסטיות. |
|
||||
|
||||
התייחסתי לבייס של מרץ מזוית אחרת בתגובתי לקוזמו. מרץ קיבלה בתל אביב 29,060 קולות (19.27%) מסך 150,793 הקולות שקיבלה. כדי להשוות תפוזים לתפוזים נוריד מהסה"כ את הקולות שקיבלה במעטפות החיצוניות, ונגיע לכך ש 21.3% ממצביעי מרץ הם תל אביבים! תוסיף את רמת גן, הרצליה, גבעתיים, כפר סבא, רמת השרון, רעננה, הוד השרון וקרית אונו, ועברת את 50,000 הקולות (37% ממצביעי מרץ). מ 175 הישובים שבהם שיעור ההצבעה למרץ היה גבוה מאשר בתל אביב (בלי לספור את בית ג'אן)- שזה הקיבוצים וקצת רוחניקים - מרץ קיבלה 13612 קולות בלבד. |
|
||||
|
||||
נו בסדר. הקיבוצים זה משהו כמו 1% מתושבי המדינה. כמה קולות מר"ץ צפתה לקבל משם? מה שתהיתי עליו היה הקשר בין ירידת התמיכה במרץ בקיבוצים לבין עמדתה בשאלת המאבק על האסי. |
|
||||
|
||||
מכתבות במוסף הארץ למדתי שמאחר וחלק מהקיבוצים, בעיקר בדרום, סובלים גם הם קשות מגניבות ופריצות של תושבי המגזר, קולותיהם עברו ישירות לבן גביר. לא נראה לי שלאסי יש יד או רגל במגמה הזו. |
|
||||
|
||||
אני דוקא חושב שכן. תחשוב כך, אם מרץ לא עמדה לצד הקיבוצניקים מול הבית שאנים שלא מצביעים בכלל למרץ, איך היא תעמוד לצידם מול הערבים שקצת מצביעים/הצביעו עבור מרץ? העובדה שמפלגת כל הגנרלים שמטה מידה את אתגר המשילות וביטחון הפנים לטובת פטורי השירות אב"ג וסמוטריץ היא אחד המחדלים הגדולים של המיתוג של המפלגה הזו. |
|
||||
|
||||
"מרצ מעולם לא איכזבה את מצביעיה" גם לא כשתמכה במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה"? |
|
||||
|
||||
אתה צודק. גם כששולמית אלוני ויוסי שריד הצביעו בעד גירוש מחבלים בממשלת רבין. אבל בגדול זו מפלגה שנאבקת למען המצע שלה בניגוד למפלגות אחרות כולל קרובות לה באידיאולוגיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |