|
||||
|
||||
כמו שקורה תכופות, ומבלי לגרוע מכבודן של הסערות בכוסות המים ההיפוטטיות שלנו, נראה שהמציאות מורכבת קצת יותר ממה ששיערנו ולעיתים הכינרת מחולקת לשתיים. אם השכבות מתערבבות בימים הרלוונטים, סביר שיש פה גם אפקטים נוספים שכדאי לקחת בחשבון. |
|
||||
|
||||
המקור שהבאת מדבר על חימום מלמעלה ולא על קירור, ולכן זה סיפור אחר. המים המחוממים נשארים למעלה. |
|
||||
|
||||
המקור מדבר על שתי שכבות עיקריות של מים - היפולימניון ואפילימניון. על פי הכתוב, כמו שציינת, המים החמים נשארים למעלה בקיץ והרכבם הכימי שונה מהשכבה התחתונה. המקור גם מסביר שבחורץ, בגלל אפקט שקיעת המים הקרים עליו רמזת בעבר (ואולי גם בגלל סערות) השכבות מתערבבות. אם מקדם ההתפשטות אינו לינארי, ו/או השינוי הכימי בהרכב המים משפיע על צפיפותם, אז יתכן שההערכות שהוזכרו כאן לא מדויקות - לפחות לא בתחילת החורף, כאשר השכבות עדיין מופרדות במידה כזאת או אחרת. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את הבריכות הסולריות שעליהן דובר רבות כמקור אנרגיה בצעירותי. שם רוצים שהמים יתחממו על ידי השמש ויצטברו דווקא למטה. משיגים זאת על ידי כך שיוצרים בעזרת מלחים שכבות כך שהשכבות הכבדות נמצאות למטה בסמוך לקרקעית הבריכה. הבריכה רדודה ולכן קרני השמש מחממות את הקרקעית שלה, וזו מחממת את השכבה התחתונה הכבדה, שנשארת למטה למרות שהיא מתחממת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |