בתשובה להפונז, 24/11/20 14:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה היא שעל ניהול בית חולים, משרות רפואיות בכירות ועוד יותר מקצועיות, אנו יודעים מעט מאד. בודאי מעט מכדי להביע דעה בעלת ערך על ביצועיהם.(כמי שנאלץ להכיר מקרוב במשך תקופה ממושכת כמה בתי חולים התרשמתי שיש שם הרבה אינרציה ומעט ניהול. מוסדות כמו מנהל מחלקה ואחות ראשית כמעט שאינם מורגשים. לעומת זאת מגיבים אחרים ספרו על שרות מצויין שקיבלו). כאן גמזו נטל על עצמו משימה ציבורית עם מבחן תוצאה ברור. הנטייה להניח שאדם יכול להיות כושל בתחום אחד ומוצלח בתחומים אחרים, היא מקובלת אבל בעייתית. ראשית ישנה הדרישה שאדם נבון ומוכשר יהיה מסוגל להכיר בכך שהוא נכשל ושנית יתכן שמדובר בפרקינסון: אדם שנתקע מעבר לקצה יכולותיו. בכל מקרה, איני מתיימר לומר שגמזו אינו יכול להיות מנהל בית חולים. אני אומר שכישוריו/הישגיו אינם מצדיקים נוכחות בטבלת משכורות העתק במגזר הציבורי. אודה ואתוודה שאני עצל מדי מכדי לשקוע ברזי תכנית הרמזור. בעצלותי אני מנחש שמדובר בפתפותי ביצים שכל עיתונאי יכול להפיק. ראשית אנו רואים ברוב מדינות אירופה שהמגיפה מתפרצת למרות כל מה שנעשה נגדה. שנית, איפה אתה רוצה להפעיל את הרמזור? בקרית מוצקין עם 7 חולים פעילים על 10,000 תושבים? כאשר מרכזי הפצה כמו החרדים והערבים הם למעשה אוטונומיות שאין לך עליהן משילות, מה יועילו תוכניות יפות? לך תלחש אותן על אוזנם של המקובל כדורי והגאון קנייבסקי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מפריע לי העליהום הזה. גמזו עשה כאן גם כמה דברים מעבר לתוכנית הרמזור. באופן כללי יש מחסור אקוטי בדרג מקצועי חזק וגמזו סיפק סמכות חזקה מעט יותר לדרג המקצועי. במקרה של אומן, למרות כל מעשי הפוליטיקאים, הוא בכל זאת סיפק עמדה מקצועית ברורה שזה פסול (ויכול בהחלט להיות שהעמדה הזו שודרה לשלטונות אוקראינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוטונומיות הן כאלה רק בגלל שאתה (הממשלה) מרשה להם. ואם יש כאן בעייה, זה אחד התפקידים העיקריים של הממשלה לפתור אותה, בשביל זה משלמים להם (בניגוד לסיבות בגללן משלמים למנהלי בתי חולים). אם מנהל בית חולים לא מצליח להשתלט על מחלקת הגריאטריה שלו - שישים את המפתחות וילך הביתה. אם הממשלה לא מצליחה ליישם את חוקי המדינה על מגזרים כאלנ ואחרים - כנ"ל. אבל לערבב ביניהן נראה לי מופרך. בנוסף - אתה קצת מערבב את גמזו האישי עם המשכורות הכלליות של מנהלי בתי חולים. אם אתה חושב למנהל מוצלח של בית חולים בעקרון מגיעה משכורת גבוהה - אז לא ברור למה גמזו יוצא מהכלל. ואם אתה חושב שלא - אז למה דוקא לגמזו אתה נטפל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. זו מהתגובות המרגיזות שהצלחת לדחוס בתוכה הרבה נקודות מעניינות. לכן, סליחה שאני לא עונה על הכל. אני לא יודע, אם מנהל בי"ח טוב צריך להשתכר משכורת חריגה. הטיעון הוא בד"כ, שלא רוצים להפסיד לבריחת מוחות. מנהל בי"ח נראית לי משרה שלא עוברת טוב גבולות. מנהל בי"ח מצויין בישראל יתקשה להצטיין בארה"ב ולהיפך. בכל אופן, כשאומרים לי, מנהל בי"ח מצטיין,אני לא ממש מבין מה זה אומר ואיך מודדים את זה. ואם הוא כזה מצויין, אז סביר שיקבל שכר המשקף זאת, כפישאמרת. גמזו, פשוט הוא דוגמה למישהו שאומרים לנו שהוא מנהל בי"ח מצויין. במקרה הוא נחשף לציבור הרחב בגלל שקבל על עצמו משימה עם פרופיל בולט בתודעה הציבורית.בתפקידו זה הוא בודאי לא הצליח וגם לא הפגין כישורים ארגוניים ופוליטיים מיוחדים. המומנט של רוה"ש באומן, לא היה אפיזודה שולית במשימה של גמזו, אלא אבן דרך. חבורת אידיוטים מפיצי מחלות החליטה להפר בהפגנתיות את אמצעי הזהירות הכי בסיסי בזמן מגיפה - המנעות מהתקהלות. אין זה מתפקידו של פקיד/מומחה, בכיר ככל שיהיה, להחליף את ראשי המדינה ביחסים עם מדינות אחרות. העובדה שגמזו התנדב להחליף את נתניהו בניהול היחסים עם אוקראינה והלה גמל לו בהפקרתו לבד בחזית זו ובהבהרה חד משמעית שלגמזו אין שום סמכות ביצועית, לא הפגינה חוכמה או חדות ראייה. מיד כשזה קרה, גמזו היה צריך להבין, שהממשלה לא מתכוונת להלחם במגיפה באופן אגרסיבי ומשתמשת בו כמסך שנועד להסתיר זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחרות על מנהלים בכירים בבתי החולים היא לא מול בתי חולים בחו”ל אלא מול הקליניקה הפרטית, שבה רופא כמו רוני גמזו (שניהל בעבר את מערך רפואת הנשים באיכילוב) יכול להרוויח הרבה יותר מאשר בתפקיד מנכ” ל משרד הבריאות או מנכ”ל איכילוב. אולי צריך למנות למנהלי בתי חולים רק רופאים שאין ביקוש לשירותיהם בשוק הפרטי, למשל מומחים ברפואה דחופה או רופאים פנימיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה; כמו בצבא, גם ברפואה יש מסלול יותר "מקצועי" ומסלול יותר "פיקודי". מי שבוחר במסלול ניהולי שכזה, על ההכשרה הנלווית לכך - לרוב זה מגיע על-חשבון ההכשרה בתחום מקצועי ספציפי. רוצה לומר - זה כבר לא באמת משנה מה תחום ההתמחות המקורי של פרופ' גמזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו זה כבר לא משנה, אבל לפני כ-10 שנים, כשהוא בחר ללכת למסלול הניהולי, הוא היה יכול לבחור ללכת לשוק הפרטי. הבחירה לאיזה כיוון ללכת תלויה, בין השאר, גם בתגמול שמצפים לקבל במסלול הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצבא, מי שמתמנה למפקד טייסת, פלוגה או פלגה, אמור להיות מטובי הטייסים (וגו'). גם ברפואה, לא סתם ביקור פרטי אצל ד''ר יוסי לוי מנהל מחלקה באיכילוב יעלה הרבה יותר מאשר אצל יוסי כהן, רופא בפנימית. ואתה או אני נסמוך יותר על חוות דעתו של הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה מה הופך רופא יותר טוב, או טייס קרב יותר טוב, למנהל יותר טוב. אשתי יועצת עסקית לעסקים קטנים. היא מנסה להסביר להם שלהיות טוב במקצוע זה דבר אחד, ולנהל עסק זה דבר אחר לגמרי, וכמו שהם התמחו שנים במקצוע שלהם הם צריכים להתמחות גם בניהול עסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי נכון לגבי הטייסים, חוד-החנית של חיל האוויר והשדרה הפיקודית. מה לגבי טכנאי מטוסים? אתה יכול להיות טכנאי, טכנאי בכיר, טכנאי ותיק, ראש-תחום מקצועי וכד' - אבל לא לתגיע לתפקיד של מפקד-חיל אם תמשיך להתמקצע. אולי אתן דוגמה אחרת מתחום אחר - מההייטק. אני לא מצפה ממנכ"ל החברה להיות גם המתכנת הכי טוב. לרובם אין Visual Studio מותקן על המחשב, אלא אאוטלוק. בסופו של דבר, אתה עובר להתמקצע בתחום הניהולי ומפסיק להיות מעודכן בנבכי הקוד, הספריות והכלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה עונה על טיעון הפוך - לא אמרנו שטכנאי שהמשיך להתמקצע יהיה מפקד החייל, אמרנו שמפרד החייל היה סופר מקצועי בתפקידיו הרודמים, ועל כן הוא גם מםקד וגם מקצוען (מעניין שעל טעות לוגית דומה בדיוק עניתי היום בפתיל אחר). לגבי ההייטק,זה אכן קצת יותר מורכב. דוגמה קיצונית - מנכ"ל שבכלל מוצנח מחברה אחרת ולא מכיר את התחום הטכני החברה החדשה. אבל במיקרו, עדיין ראש צוות תוכנה לא ייבחר מאנשי התוכנה הפחות מוכשרים, וראש מחלקת תוכנה לא ייבחר מראשי הצוותים הפחות מוכשרים. ואגב, זה שאחרי עשר שנות ניהול הוא פחות מכיר את הקוד החדש זה לא אומר שהוא לא היה איש תוכנה מבריק (ועל כן קודם), ולטעון שבגלל הזמן שעבר הוא פחות 'טוב המקצוע' זה קצת לא הוגן. זה כמו לומר על אלוף ההפלות של חיל אויר שהפיל 13 מיגים עם מיראז' בששת הימים, שבגלל שעשור אחר כך כשהיה תת אלוף הוא כבר לא יודע להטיס אף15 זה הופך אותו לטייס בינוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי כתב בתגובה 728559 ובהמשך בתגובה 728643 על כך שמשרת ניהול "לא עוברת טוב גבולות". על כך איזי ענה בתגובה 728647 שיש תחרות בין הרפואה הפרטית לציבורית בתחום ניהול בית-החולים. בסיפא כתב גם שאולי למנהלים מסויימים המגיעים מהתמחויות מסוימות, "פחות מבוקשות בפרטי", אין ביקוש בשוק הפרטי. ההערה שלי הייתה על כך שתחום ההתמחות של גמזו אינו רלוונטי כבר שנים. זה לא משנה אם הוא היה מומחה בפלסטיקה או ברפואה דחופה - הוא כבר שנים הוא לא מתעסק בתחום ההתמחות המקורי שלו, אלא באחד אחר בשם "ניהול רפואה". לפי רוני גמזו [ויקיפדיה], אפשר לראות את הפיצול בין הקידום המקצועי לזה הניהולי - השלים תואר במנהל מערכות בריאות, תואר מנהל עסקים, תפקידי סמנכ"ל כלכלה-רפואית, ניהול בי"ח כללי וכד'. כאשר בי"ח מציע שכר למנכ"ל, ובכלל, כאשר מציעים משכורת מסויימת לתפקיד מסויים, זה בעיקר כדי שהמועמדים לתפקיד לא יבחרו בתפקיד אחר, ופחות כדי שמי ששוקל את אותו תחום עיסוק יבחר בו. אני בטוח שגמזו לא הסתכל על שכר מנהלי בתי החולים כאשר התחיל ללכת באותו "מסלול הניהולי", בדיוק כמו שאני לא הסתכלתי על טבלאות-שכר כשהחלטתי ללכת לחוג תיכנות ביסודי... אגב, אני גם לא כ"כ מסכים איתך לגבי עולם התוכנה. אדם יכול להיות מקצועי לעילא ומנהל בינוני, מנהל מצטיין ואיש מקצוע בינוני, להצטיין בשניהם או להיות בינוני בשניהם. לא בהכרח מי שייבחר לתפקיד ניהול ראש הצוות הוא המתכנת המוכשר ביותר, מה גם שלא בטוח שאותו מתכנת מוכשר רוצה בכלל להתעסק בגאנטים וניהול פגישות Scrum. בוחרים אולי איש תוכנה טוב, אבל לא תמיד את זה שהוא "הכי טוב" אלא את זה שהכי יתאים לתפקיד הניהולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני שלא את הכי טוב. למה שתרצה לוותר על איש המקצוע הכי טוב שלך בהימור על כך שהוא גם יהיה המנהל הכי טוב? רק אם אין לך ברירה והוא דורש קידום או ש... יותר מכך, להכי טובים יש בדרך כלל Passion למקצוע, והם לא ירצו להחליף אותו. דווקא הבינוניים, חסרי ה passion למקצוע, ירצו להתקדם לתפקיד ניהולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן זה מורכב. אבל הקפיצה הלוגית לכך שמנהל מחלקת התוכנה הוא איש לא מקצועי היא קצת מרחיקת לכת ולעיתים לא נכונה במציאות. כמובן יש מקרים של מנהלים לא מקצועיים וגרועים ממש, אבל זה רק מחזק את הטיעון. וצריך לזכור שגם כשעברנו לספירה ה"ניהולית", מי שקודם לניהול בית חולים היה גם מנהל חטיבה טוב ומנהל מחלקה מוצלח (אחרת למה קודם? בטח יש עוד אחרים שישמחו לתפקיד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שהוא לא איש מקצועי, אלא שהשנים שעברו וההתקדמות בציר ה"ניהולי" בחברה - נניח ממתכנת זוטר, לראש צוות, לראש מחלקה, ל CTO/VP.RND, אולי גם תפקידים מקבילים כמו VP.FINANCE ו COO, ולבסוף ל CEO - עם השנים היכולת המקצועית פרופר שלו פחות-ופחות רלוונטית. גם אם אתה היום אשף Machine Learning שמתעסק ב Bleeding Edge ומאמן רשתות נוירונים בקצב מסחרר,... עם הזמן הכישורים האלו שצברת יהפכו לפחות רלוונטים ואיתם הרלוונטיות שלך לשוק התעסוקה. בעוד 10 שנים, כשיחפשו איש טכני אתה תהיה מרוחק מספיק מהטכנולוגיה בכדי שהנושא שאיתו התחלת את עבודתך בחברה יהיה רלוונטי. אדרבה, כשאתה מסתכל על היכולות של מנכ"ל של חברת הייטק, שנים לאחר שהתחיל לעבוד - אז מה זה משנה במקור אם הוא צמח בצוות שעושה פיתוח WEB, בזה של פיתוח C++ או בזה של פיתוח ל EMBEDDED? היום הוא מנכ"ל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני הלכתי ללמוד באוניברסיטה נרשמתי לפיזיקה כי זה מה שעניין אותי ולמדעי המחשב כי ידעתי שלבוגרי פיזיקה קשה להתפרנס. שיקולי שכר הם חשובים ולא מעט אנשים שוקלים אותם כאשר הם בוחרים את דרכם המקצועית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, כבר שנים ידוע שרופאים מרויחים היטב היטב - אבל אחרי הרבה שנות עבודה. נראה לי שזה חלק מהשיקולים ללכת ללמוד רפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לחלוטין; חשוב להסתכל גם לטווח הארוך, אבל כוונתי היא שצריך גם להתחשב בסיכויים להגיע לשם ודווקא לשם. מי שמתחיל את צעדיו במסלול הניהולי לא מסתכל כמעט על שכר של מנהל בית-חולים, הוא עושה את זה כי בעיקר התפקיד הניהולי הבא ו/או זה שאחריו נראים מעניינים ומכניסים - בשילוב כל השיקולים האחרים שמביאים לבחירת קריירה. אני בטוח שאף אחד מהרופאים שבוחרים במסלול המנהלי לא מודע לשכר של מנכ"ל משרד הבריאות למשל, כי "מה הסיכויים שאגיע לשם דווקא?". אקצין עוד יותר - זוכי פרס נובל לפיזיקה מרוויחים 8 מיליון קרונות, ואין נובל במדמ"ח. בכל זאת, הסיכוי לקבל סכום מכניס זה לא היה במערך השיקולים שלך כשבחרת מדמ"ח על פיזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי לקבל 8 מיליון קרונות מסטארטאפ של מחשביסטים גדול פי אלף מהסיכוי לפרס נובל בםיזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות עבודתי יצא לי להכיר מנהלים שהיו בעלי ידע מקצועי טוב, בינוני, גרוע וחסרי ידע מקצועי בכלל. מנסיוני יש מתאם חיובי, אבל לא מאד חזק, בין החלק הטכני לבין איכות הניהול. מה שאולי יותר מפתיע הוא שלא מצאתי מתאם מאד מובהק בין אינטליגנציה לבין הצלחה בתפקיד גם אצל מנהלים בכירים1. מובן שלא העברתי להם מבחני IQ כך שאותה "אינטליגנציה" אינה אלא התרשמות סובייקטיבית שלי, אבל לפחות בחלק מהמקרים הרבה קולגות היו שותפים להתרשמות שלי (גם זה לא אומר יותר מדי, אבל די להסתייגויות). ____________ 1- כולל מישהו שניהל יחידת מחשב של אחד המוסדות הפיננסיים הגדולים בארץ ומוכר לי אישית בתור אדם בינוני, ואני מנסה להיות נדיב כאן. אם הייתי צריך לנבא את הצלחתו העתידית כשהכרתי אותו לפני כארבעים שנה, הייתי נכשל בגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלאינטליגנציה יש מתאם נמוך בהרבה להצלחה מאשר הציפיות של אנשים בכלל מהמתאם הזה. יש לקשר בין אינטליגנציה והצלחה כמה ילדי פוסטר כמו ביל גייטס אבל אני חושב שהשכיח בקרב מצליחים לא שונה מאשר השכיח באוכלוסיה. כנראה שממוצע האינטליגנציה של אנשים מצליחים גבוה באופן משמעותי מזה של כלל האוכלוסיה, וזה גם בזכות שיעור נמוך במיוחד של מפגרים ביניהם וגם בזכות שיעור גבוה של אנשים אינטליגנטיים מאוד. אבל אלה הקצוות, וכששואלים את השאלה ההפוכה- האם אדם אינטליגנטי יותר יהיה מצליח יותר- התשובה לא תהיה חד משמעית בכלל. אני חושב שכדי להצליח יש מספר תכונות חשובות יותר מאשר אינטליגנציה מעל הממוצע. אם יש לך את התכונות האחרות אז אינטליגנציה היא תכונה מסייעת מאוד, אבל בלעדיהן אינטליגנציה בדרך כלל לא תעזור. אבל אני חושב שאצל ילדים אינטליגנטיים במיוחד, שיהפכו בדרך כלל למבוגרים אינטליגנטיים במיוחד, יש בדרך כלל נסיבות שינחיתו דווקא את התכונות האחרות. קח למשל את התכונות של התמדה ונחישות- לדעתי בין תכונות החשובות ביותר להצלחה. תכונות בולטות מאוד אצל המצליחים מאוד, אפילו ממש התכונות שמאפיינות אותם- ביל גייטס, מייקל ג'ורדן, וורן באפט, שמעון פרס- לילדים אינטליגנטיים במיוחד יהיה קשה לפתח את התכונות האלה, כי מטלות שלחבריהם יהיו קשות וידרשו התמדה ונחישות לא ידרשו מהם את אותו מאמץ נוסף. זה שריר שהם יאמנו אותו בדרך כלל פחות מחבריהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |