בתשובה לצפריר כהן, 23/11/20 16:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא חושב שטעיתי, למרות שהיה לי בזיכרון עניין הגזזת. לגבי דידיטי היה שימוש מופרז בדידיטי (נדמה לי בהדברת מזיקים בחקלאות) כי חשבו בטעות שהוא לא מזיק לבני האדם. בזמנו קראתי שהשימוש בדידיטי הוגבל מאוד לאחר מספר שנים של שימוש נילהב, משום שרק לאחר מספר שנים התברר שהדידיטי מזיק גם לבני האדם. (אם זכרוני לא מטעה אותי --- כאשר היתה הדברה מופרזת בדידיטי על מוצרי חקלאות, מיקצת הדידיטי ניטמע במזון שרוסס ונאכל על ידי בני האדם). אם כבר העלתה את עניין ההקרנות לגזזת, זה מחזק את החשדות שלי לחיסונים (לאחר ניסויים מקוצרים) מכיוון אחר. ההקרנות ניתנו בכמות מזיקה מכיוון שהן לא עוררו תופעות לוואי תוך זמן קצר, הנזקים התגלו לאחר שנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי בויקיפדיה אנגלית פרטים על הסתייגויות גדולות לגבי השימוש ב- ddt, החל משנות ה- 60 של המאה העשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחומר הדברה. לא הובן עד כמה השאריות שלו בקרקע מזיקות. אבל זה לא רלוונטי לשימוש בו כחומר חיטוי. אני מניח שכיום יש חומרי חיטוי פחות רעילים. ידעו אז שהוא רעיל במקצת, אבל אין בעיה ממנה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המודעות להשלכות אקולוגיות לא היתה קיימת כמעט בשנות החמישים (ע''ע ייבוש החולה אם בא לך לבכות קצת), והדי.די.טי. התגלה בשלב מאוחר כחומר שמזיק מאד לציפורים שאוכלות את קרבנותיו. דומני שהוא גרם לקליפות הביצים שלהן להיות שבירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שקשה להאמין בזה, אבל משנות החמישים ועד היום האנושות בכל זאת עשתה צעד או שניים קדימה. זה לא אומר, כמובן, שכל הסיכונים בוטלו, אבל שולי הסיכון שנלקחים היום קצרים בהרבה ממה שהיה נהוג פעם, בין השאר בגלל התקלות הידועות שמוזכרות כאן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |