בתשובה לצפריר כהן, 08/04/19 10:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מיקלדות למחשב יעלמו כמעט לגמרי, אולי תוך 50 שנה, אם כאשר תפותח טכנולוגיית קלט יעילה (ואמינה) לפיענוח קול של משתמש. ראיתי לאחרונה צ'אטבוט בו השיחה מתנהלת בדיבור בלבד. יתכן שמיקלדת תישמר למצבי קיצון בהם הקלט הקולי שוגה מאוד. נראה לי שמיקלדת בתור קלט היא מכשול גדול מכדי להתעלם ממנו במחשבים ניידים ובעיקר סמרטפונים. לפי זכרוני סטיב ג'ובס התעקש על מסך מגע לאיפון בזמן הפיתוח הראשון של איפון, כי ראה במיקלדת ניפרדת מהמסך פגם ענק בטלפונים סלולרים (ובמחשבי כף יד). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם ממשק קולי עילי יהיה גרוע מאד למשימות כמו כתיבת קוד, למשל (מעבר לחוסר ההיתכנות הסביבתי כשאתה בסביבת עבודה עם עוד אנשים). לדעתי המקלדת תהיה איתנו עוד זמן רב. גם היום היא נוחה לאין ערוך מכל ממשק מגע אחר. (תנסה לחשוב איזה סיוט יהיה להכתיב למחשב תגובה באייל, לשנות אותה, לערוך, למחוק והכל בממשק קולי מטריד-סביבתית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חמישים שנה? הייתי מהמר על ממשק ישיר (ואלחוטי) למוח, או אפילו משהו יותר פשוט קונצפטואלית כמו משהו שקורא מחוות גוף - סטייל קינקט, רק במחוות הרבה יותר קטנות וממוקד בטקסט. אין לי רעיון ספציפי אילו מחוות גוף יעבדו כאן - אם לא, אז נחזור לממשק למוח. (כל זה כמובן בהנחה שלא תהיה בלימה של התקדמות הטכנולוגיה בגלל משבר האקלים ו/או הנגיף הבא. אם לוקחים את אלה בחשבון, אז תסריט אפשרי הוא שעוד חמישים שנה יהיו בעולם מקלדות מעלות אבק, ולא יהיו אנשים שילחצו עליהן. בטח לא קופים שיצא להם שייקספיר. תיקנים אולי יהיו, אבל הם קלים מדי לשייקספיר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבר אקלים או נגיף או מה שלא יהיה, סביר מאוד שבעוד חמישים שנה לא אנשים יכתבו קוד אלא הקוד יכתוב קוד. אנשים יסתפקו בלהסביר למכונות מה הם רוצים (אםם ישאלו אותם, כמובן). קצת דומה לדרך בה המהדרים הופכים שפה עילית לשפת מכונה בצורה הרבה יותר יעילה מבני אדם, רק עם הרבה יותר ML. מעניין מתי הקוד יכתוב גם בני אדם1. ____ 1. כתבתי פעם סיפור מד״ב קצרצר על כך. חשבתי שהוא ממש מוצלח, אבל התגובות שקיבלתי עליו היו .. איך לומר .. מנומסות למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים המקלדת מחזיקה הרבה יותר זמן מחמישים שנה, ותסמונת התעלה הקרפלית תהיה מטרד קטנטן יחסית לעולם המחוות קטנות וממוקדות שאתה מתאר. גם לגבי הממשק למוח אני יותר מסקפטי. לא בגלל שהיכולת לקרוא נוירונים או אזורים נראית לי בלתי אפשרית, יותר בגלל הרעש העצום של הקלט/פלט שרץ במוח שלדלות ממנו את הסיגנלים הקלושים של חשיבה על טקסט נשמע לי כמו משימה מאד מאד קשה. מה עם אלה שלא מצליחים לרכז את המחשבה מספיק מהר, או לאבד את הריכוז מספיק לאט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיווט ישיר למוח נשמע לי יותר מדי סיינס פיקשן. להכניס צ'יפים למוח יתקל בהתנגדות קשה. מחוות גוף הם עניין לא נוח כמו שמיקלדת לא נוחה, הקושי העיקרי במיקלדת היא המוטוריקה הגופנית שפוגעת בחלוקת קשב. השימוש בקול כמעט לא פוגע בחלוקת קשב, כי המוח שלנו בנוי המון זמן (לדעתי מאות אלפי שנים) לתרגם אוטומטית סימנים לקולות, זה הבסיס ליכולת הדיבור האנושית. אני לא מאמין גדול במשבר האקלים. לא רוצה להיכנס לוויכוח. לגבי משבר ווירוס, אני מצפה המגיפה הנוכחית תהיה תמריץ חזק לטכנולוגיה של עבודה מהבית באמצעות תיקשורת חזקה (בעיקר latency מהיר שהוא צוואר בקבוק יותר גרוע מנפח מידע שמועבר בתיקשורת). לדעתי תוך 50 שנה בעיית העבודה ממרחק תיפתר כמעט לגמרי, תחבורה תשמש בעיקר להעברת חומרים (מזון, ביגוד, כלי בית וכדומה) או למקרי קיצון בהם צמידות פיזית בין אנשים אינה אפשרית לחלופות דרך תיקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במימשק קולי יהיה אמצעי משלים לתיקון לתיקון שגיאות , בין אם על ידי מיקלדת או לחילופין תווי אסקייפ קוליים שיאפשרו הכנסת תווים קוליים בצורה יותר מבוקרת. תווים רגילים יוכלו להיות מזוהים על ידי המחשב על ידי השמעת "עיצור+תנועה" שמזוהים בקלות על ידי המחשב. במוד אסקייפ, כאשר רוצים להכניס תוו ביתר זהירות, התו יוכל להיות (למשל) צירוף "עיצור+תנועה+עיצור+תנועה" מה שמקטין את אחוז השגיאה _בריבוע_ ביחס לצירוף הרגיל "עיצור+תנועה". מקווה שאיני מעורפל מדי בהסבר כאן (בכל אופן ההסבר די פשוט). לגבי הפרעה לסובבים, נראה לי שפתרונות טכנולוגיים של השתקת קול (כלפי הסביבה) אינם קשים במיוחד, ברגע שהטכנולוגיה תתפשט הם גם יהיו זולים. כשליפות מהשרוול, אני חושב על מסיכה שאוטמת קול או/ו אוזניות שאוטמות קול על ידי "רעש לבן" כלשהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |