|
אני לא מבין איך הביקורת שלך כלפי מחריבי הפסלים בארה"ב היא דומה.
אני לא חושב שהם רוצים "לשכתב את ההיסטוריה" (להפך, נראה לי שדווקא מי שמפארים בוגדים כגיבורים מנסה לשכתב את ההסיטוריה). אני לא חושב שהם "מנסים לטשטש את העובדה שלמרות כל התחלואים והמהמורות האנושות מתקדמת" (להפך, נראה לי שזה שהם מנסים להבהיר שהאנושות מתקדמת, ושעבדות כבר לא נחשבת ללגיטימית, ולכן אין להציג את מי שהיה מוכן לבגוד במדינתו ולהלחם באחיו למען שימור העבדות כגיבור1). אני לא חושב ש"התקדמות הזאת מחלישה את האג'נדה של לוחמי הצדק החברתי" (להפך, בלעדיה לא היה להם על מה לעמוד). אני לא חושב שזה דומה לכתיבה מחדש של התנ"ך בהיפוך מגדרי, זה נראה לי יותר דומה להצגת טיעון שחלק מהאנשים שמוצגים בתנ"ך כגיבורים היו נחשבים לדי מפוקפקים היום (שזה ההפך). בכלל, נראה לי שהדרישה שלה שונה לגמרי מהדרישה של הלוחמים בפסלים, ובמקומם היא היתה מעדיפה להשאיר את הפסלים ורק להחליף את הפרצוף של קציני הדרום בפרצוף של נשים שחורות (במדים של קציני הדרום). אני חושב שזה די הפוך.
אפשר לא להסכים אם שניהם, אבל נראה לי שהטיעונים שלהם בכלל לא דומים (שלא לומר הפוכים), לכן, אני חושב שביקורת על מחריבי הפסלים צריכה להיות שונה.
1 רובם הוקמו עשרות שנים אחרי שהבוגדים הפסידו.
|
|