בתשובה לאסתי, 12/06/02 12:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אי-אלימותו של המאבק הטיבטי קשורה בהחלט לאישיותו של הדלאי-לאמה, המטיפה למאבק לא אלים. במדינות אחרות באזור כמו נפאל יש סכסוכים אלימים, בלי קשר לדת הבודהיסטית. עד כמה שהבנתי גם בקרב הטיבטים יש התנגדות להשקפת עולמו הפציפיסטית של הדלאי-לאמה, ונרמז שלאחר שיילך לעולמו צפוי המאבק להפוך למאבק אלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש סכסוכים שבהם בודהיסטים פועלים באלימות, לא טענתי שלא. ואולי אתה צודק, וזה לא שהעם הטיבטי לא-אלים מטבעו. נצטרך לראות מה יקרה כשהדאלאי לאמה ימות. עדיין- יש כאן בחינה של הרעיון של "אם צד אחד יימנע מאלימות, גם הצד השני יירגע." /כרגע/ הטיבטים לא אלימים, אבל על הסינים זה לא השפיע לטובה. נראה לי שהעיקרון של מאבק לא אלים יכול להצליח רק כששני הצדדים מכירים בערכה של אי אלימות. מאבקו של גאנדי הצליח מפני שמולו ניצבו הבריטים, ולא הסינים... אגב, לגבי נפאל- המדובר במחתרת המאואיסטית שם. שמירה על עקרונות דתיים (בודהיסטים או אחרים) אינה בראש מעייניהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |