|
||||
|
||||
אענה רק על הסעיף האחרון, כי התעייפתי, אך לא נוח לי שאתה ממשיך לא להבין את עניין החתול. זה בפרוש לא "הומורסקה מחודדת מן הזן הקישוני". קישון בכלל לא חווה ילדות בארץ והוא רחוק מהאמירה הזאת כרחוק מזרח ממערב. אחזור ואסביר שוב ואקווה שהפעם תבין. כשאתה מטיח בי דברים חסרי שחר ללא כל הוכחה, כשאני מזכיר את החתול אני מתכוון שדברים חסרי שחר גם אני יכול להטיח בך. כמו שילד בריב עם חברו אומר לו: אתה כך וכך. והחבר משיב: אתה בעצמך כך וכך. אין לכך כל תוחלת. |
|
||||
|
||||
לא בפעם הראשונה, הריני להבטיחך שהבנתי את הרעיון בעצמי, עוד לפני הסבריך המרובים. ועדיין חשבתי שמדובר בגסות רוח סרת טעם. אתה כמובן אינך מחוייב בכללי הטעם והריח שלי וכבר הצעתי שתשאל מישהו אחר בעניין זה (למשל בני ביתך). אם איש אינו מתנדב להביע דעתו, מן הסתם אנו משעממים את הציבור ומוטב שנחדול כאן. |
|
||||
|
||||
אפשר להשתמש אולי בגרסה האמריקאית שמתעסקת פחות עם קקי ופיפי: I'm rubber you're glue, your words bounce off me and stick to you. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |