|
||||
|
||||
ברור שאין לזה משקל מדיני כלשהו. ביבי אף פעם לא היה מדינאי (אפילו לא בינוני). ביבי הוא *מאפיונר* וכמו מאפיונר הוא יודע ויכול ליצור קשרים חמים עם כל מיני דיקטטורים מושחתים ועלובים שמוצצים כוח וכסף מהעם שלהם. יש לו ולאנשים כאלה שפה משותפת ואינטרסים משותפים אז הם סוגרים דילים זה עם זה. בדיוק כמו שהוא סוגר דילים עם השלטון של החמאס בעזה ותזרים מזוודות הכסף. לא מדובר בדילים בסדר גודל של יחסים דיפלומטיים בין ישויות מדיניות עם שגרירים ויחסים בינלאומיים כמו השלום עם ירדן או מיצרים. מדובר בדילים בסגנון של פבלו אסקובר עם מזוודות כסף ותן/קח *אישי* בין האנשים. |
|
||||
|
||||
הלך הדיקטטור אצל הדיקטטורים. מנהיג אמיתי היה עושה שלום אך ורק עם מדינות ערב הדמוקרטיות. |
|
||||
|
||||
מנהיג אמיתי היה עושה שלום או מלחמה למען עמו. ביבי עושה כל דבר למען עצמו. |
|
||||
|
||||
זה לא שלום מדיני. ״לא מדובר בדילים בסדר גודל של יחסים דיפלומטיים בין ישויות מדיניות עם שגרירים ויחסים בינלאומיים כמו השלום עם ירדן או מיצרים.״ לכן ״מנהיג אמיתי היה עושה שלום אך ורק עם מדינות ערב הדמוקרטיות.״ זה איש קש סטנדרטי. ביבי לא יודע לעשות לא שלום ולא מלחמה. האיש הוא ראש הממשלה עם הפער הכי גדול בין הקשקשנות שלו מעל הפודיום לבין עד כמה הוא כלומניק ולא יוצלח בעולם האמיתי. איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. |
|
||||
|
||||
לדעתך, לא יהיו שגרירויות הדדיות? |
|
||||
|
||||
לדעתי יהיו קונסוליות לעניינים מסחריים של חלק מהאמירויות בישראל ואולי בישראל. |
|
||||
|
||||
לא מעדכנים אפילו את שר הביטחון ואת שר החוץ לגבי יחסים דיפלומטיים בין מדינות ואתה מדבר על שגרירים פישרים שיסתובבו לאלוהי ישראל ביבי בין הרגלים? למה שהוא יתן סמכויות לדיפלומטים לפשפש ולהפריע לו בקומבינות העסקיות הפרטיות שלו? |
|
||||
|
||||
יחסים דיפלומטיים? לא משתפים את שר הבטחון במהלך שיכולה להיות לו השפעה על מכירת F-35 למדינה ערבית! וכמובן שר חוץ שלא יודע על הסכם שלום אלא בדיעבד מקבל משכורת שלא לצורך. ובהזדמנות זאת, שאלה: האם כאשר גנץ עבר את הניתוח אשכנזי היה ראש ממשלה חלופי חלופי, או שהמדינה התנהלה איכשהו עם ראש ממשלה אחד בלבד? |
|
||||
|
||||
המדינה התנהלה בדיוק כפי שהיא מתנהלת גם כשגנץ בריא ושלם, מה השאלה? |
|
||||
|
||||
אתה נישמע ציני כי אין מדינות ערביות דמוקרטיות. לצורך הסכמים , אני לא מעריך מדינות לפי הדמוקרטיה שלהן. מה שנראה לי חשוב הוא היציבות השלטונית. דמוקטיה אינה ערובה ליציבות אם כי יתכן שעוזרת. הטענה שלי היא שהאמירויות זו ישות מדינית מאוד לא יציבה מהסיבות הבאות : 1) יד שם 1.4 מליון אזרחים שמעסיקים 8 מליון עובדים זרים. 2) האמירויות הן בעצם קונפדרציה של כ- 7 קהילות (שבטים או משהו כזה), עם מעט מחוייבות לאומית ביניהן. הקונפדרציה הזו יכולה להתפרק מהר יותר ממה שהתפרקה לוב והתפרקה סוריה. זה לא רע שחתמנו הסכמי נורמליזציה, אבל אין שום בטחון שההסכמים ישארו זמן רב. לכן לא צריך להתלהב כרגע יותר מדי. רווח לחתימה על ההסכם לנורמליזציה הוא שתוכניות סיפוח גדולות ירדו מהפרק, הן לא היו מועילות וסתם היו מחממות את הסכסוך הפלשתיני. |
|
||||
|
||||
מהון להון איחוד האמירויות חוגגת (חוגג?) כמעט חמישים שנה, ומאיפה שאני מסתכל היא עושה רושם לכיד יותר מספרד ובריטניה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |