 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני קצת אטרחן פה - בעצם הרבה - אבל אתה התחלת. היא לא אומרת "אני מקווה שכל המנחשים ינחשו נכונה". היא בכלל לא אומרת "כל", אבל אפילו היתה אומרת "כל", הפרשנות הסבירה היא לא "אני מאחלת (הצלחה לכל המנחשים)" אלא "אני (מאחלת הצלחה) לכל המנחשים". אילו איחול ההצלחה שלה היה פעולה שמבטיחה הצלחה בפועל, שתי האפשרויות היו שקולות (נדמה לי. טעון עיון נוסף). אבל איחול הצלחה לא מתיימר להיות כזה - הוא רק ציון התייחסות רגשית אמפתית: היא באמת (אם היא צדיקה, והיא בוודאי צדיקה) שמחה בשמחתו של כל מי שמנחש נכונה, ועצובה בעצבונו של כל מי שלא מנחש נכונה. אין נפקא מינה אם היא מבינה שעצבונם של האחרונים הוא תנאי לשמחתם של הראשונים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם כשמשרד החינוך מאחל "בהצלחה לנבחנים" בבחינות הבגרות אתה מפעיל אותו ניתוח סינטקטי? (והאם יש לך, כמו לי, הרגשה שמוטב לעסוק אפילו בשאלת הביצה שלא נולדה בערב חג במקום במנחשי הלוטו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי. נטייתי הטבעית תהיה לא להפעיל שום ניתוח סינטקטי על המשפט הזה של משרד החינוך, אבל אם איזה שוטה גלובלי שאני מעריך טוען שיש שם בעיה לוגית, אז אין לדעת לאן אתגלגל. (למה לבחור, אפשר גם וגם. מה השאלה עם הביצה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי עדיין לא ברור אם מאחלים הצלחה או מאחלים בהצלחה, או אולי לכל איחול משמעות שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה אחת הסיבות שאני ממעט להגיב : הכל כבר אמרתי תגובה 530482 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |