|
||||
|
||||
שתי הדוגמאות שהבאת אינן מקבילות טובות. האצ"ל והלח"י הציבו לעצמם כמטרה מדינה עברית חופשית; האמצעים היו (תחילה) גירוש הבריטים ולאחר מכן, נצחון במלחמת האזרחיםהדיפת הפלישה הערבית (וראוי לציין שהאצ"ל והלח"י הצטרפו לצה"ל ביוני 48'). החמאס הוא באמת ארגון שאין מה לדבר איתו. הוא מדבר על השמדת מדינת ישראל והקמת מדינה פלסטינית-איסלמית במקומה. לכן אף אחד לא הופתע כשהוא התנגד להסכמי אוסלו: מבחינתו, מדובר בבגידה. החיזבאללה, מצד שני, הוא ארגון ששם לו למטרה לגרש את הכובש מדרום לבנון. אני מתקשה לראות איך תהיה לו זכות קיום מבצעית לאחר שהמטרה הזו תושג. |
|
||||
|
||||
לפני כשבועיים התפרסמה בעיתון ''ידיעות אחרונות'' כתבה על עבודה שערך מכון כלשהוא בארץ (שאת שמו אני באמת לא זוכר, ואת העיתון לא שמרתי) המכון השתמש בפרסומים השבועיים של החיזבאללה המודיעים על הרוגי השבוע האחרון בצירף סעקור קצר של חייהם. המכון עבר על כל אותם פרסומים ממספר השנים האחרונות וערך יתוך אישיות ללוחם חיזבאללה ממוצע. הפילוח הראה שרוב הלוחמים עושים זאת לאחר שנפגעו או היו קורבים למישהו שנפגע מצה''ל או צד''ל. ומכאן שרובם לוחמים בשביל הנקמה והאידיולוגיה. (כמובן שהכסף לא מפרעי להם) לומים אלו ימשיכו להלחם אם הוראה כזו תגיע ממנהיגי החיזבאללה. אולי חלק מהלוחמים יפרשו אבל הרבה חדשים יצטרפו לחיזבאלה שכוחו עלה בעיקבות שליטתו בדרום לבנון ואף יתלהבו מהמטרה הקדושה של שיחרור אדמת פלסטין הקדושה וגאולת אחיהם הפלסטינים... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |