|
אפשר לומר שאחד המאפיינים של התקשורת המאורגנת המספקת חדשות בעידן שלאחר הקמת ישראל היום, הוא הדלדלות האינטלגנציה. עובדי התקשורת עסוקים במרדף להתפרנס ולמלא את אינסוף הדד-ליינים שהם צריכים למלא. בתנאים אלו, מחשבה היא מותרות. בחדשות מספרים לנו, שנתניהו מתעקש על תקציב לשנה וחצי, כדי ליצור לעצמו עוד נקודת יציאה. מתברר שיש עוד סיבה, כנראה טובה יותר. למרבה המזל, שר האוצר פלט אותה מבלי משים. התקציב ארוך הטווח יותר, חייב לכלול מה שנכנס תחת הכותרת גזרות. במילים אחרות, המצביעים יקבלו הצצה על המחיר של חגיגת החלוקות (האולי בלתי נמנעת). אני מניח שבמצב הנתון, לא ניתן להסליל את כל הגזרות רק לסקטורים שאינם תומכים בנתניהו. תקציב ארוך טווח (יותר), עשוי לכרסם באלקטורט של שלטון הימין ולכן נתניהו מתחפר בעמדתו. גם ההיפך הוא נכון. ויתור של גנץ ואשכנזי בנושא הזה, משמעותו נעיצת סכין שנייה בגבם של בוחריהם. מחובתנו להבהיר את הנקודה הזו לכל מי שמוכן לשמוע. במידה וגנץ-אשכנזי יבגדו בנקודה זו, אני חושב שצריך להעמיד לעצמנו את היעד הבא: אפס מנדטים לגנץ.
|
|