בתשובה לדובי קננגיסר, 09/06/02 20:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, ישנה איזו נטייה (ואני אומר: אופנה) "לחזור לאנלוגי". כמי שהתעסק עם סאונד לא מעט, אני יכול לאשר שהתוצאה של הקלטה, מיקס, ומדיה דיגיטאלית *אכן נותנת צליל קרוב יותר למקור*. כלומר, אם תמדוד בציוד סאונד, תגלה שהעקומה פשוט דומה יותר לעקומה המקורית מאשר בהקלטות אנלוגיות. אבל אתה טוען משהו קצת אחר. ש AAD הוא "חם" יותר. אולי זה רק עניין של טעם, אבל א. רעש-רקע מפריע לי הרבה יותר מ "חום" הצליל. ב. הטענה שב DDD הצליל פחות חם היא לא נכונה (לפחות לפי שמיעתי האישית). הצליל *כן* צלול יותר. אולי זה פשוט עניין טכנופובי כזה. תקציבים, או יותר מדויק, *פיצ'רים*, אינם רק עניין של מכירות. אתה תגלה הקלטות רגאיי נדירות שהוקלטו ב 24bit, אבל *לא* תגלה דיסקים של בריטני ספירס ב 24bit, למרות שהאחרונה מוכרת פי כמה אלפים יותר. למה? כי בין קהל לקוחותיה של הגברת, אין דרישה לכאלו הקלטות-איכות. להזכירך, לא טענתי ש "אין שום קשר בין מכירות לפיצ'רים איכותיים". רק טענתי שהדבר הגורם לאותם פיצ'רים אינם *רק* "המכירות", אלא גם הדרישה לאותם הקלטות-איכות. כנראה, שאם חסר אחד מהשניים (מכירות מינימאליות, ודרישה), לא יהיו "פיצ'רים". אגב, עדיין רוב הקלטות האיכות הן DDD. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשאל אותי, רמת ההקלטה של העלמה ספירס היא נמוכה כדי להסתיר את האיכות הווקאלית הלא מרשימה שלה... כמו הספייס גירלס, קליפים של ספירס מוטב לראות על mute. אתה כמובן מניח שההקלטה צריכה להשמע זהה לביצוע חי. ההנחה הזו אינה נכונה - אחרי הכל, באלבומים מושקעים חלק גדול מהסאונד נעשה בפוסט-פרודקשן. העובדה שיש עדיין יוצרים שמעדיפים לעבוד על תקליטי וויניל - דווקא בגלל הפגמים הקטנים - מדגימה זאת גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה היא לא שההקלטה צריכה להשמע זהה לביצוע חי. ההנחה היא שההקלטה צריכה להשמע זהה לתוצאה הסופית, כולל המיקסים וההקלטה עצמה. כאשר ההקלטה והמיקסים נעשים באנלוגי, הצליל פחות נקי. אני בכלל לא מבין את הבסיס התיאוריתי לרעיון שצליל כזה הוא יותר "חם". למה הדבר דומה? להקלטת הזמר במיקרופון איכותי פחות. בהחלט ייתכן *שתרצה* "איכות טלפון". כלומר, "ה AAD כאפקט". אבל לא זו, לרוב, הכוונה לדעתי. בכל אופן, יש הסכמה בינינו לגבי האין-יחס בין מכירות לאיכות-הקלטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטערת. ניסיתי לא להגיב לזה, אבל זה חזק ממני. "קליפים של ספירס מוטב לראות על mute." אתה בטוח? לדעתי קליפים של ספירס לא צריך לראות בכלל. זה יתן לה לגיטימציה לעשות עוד כמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום התנגדות לכך שהגברת ספירס תמשיך ליצור קליפים בהם היא וחברותיה המצודדות מפזזות בבגדים מינימליים על המסך שלי למספר דקות. אני רק לא מבין למה היא מתעקשת לשיר תוך כדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הקליפים של בריטני מופקים בצורה מוקצנת וחסרת טעם לדעתי. כנראה שזה נעשה על מנת לשמור על "מאזן אימה" של חשיפה עם "תואמות בריטני" כמו כריסטינה אגילרה, שקירה, מנדי מור וג'סיקה סימפסון. אשר לשירים של בריטני, לדעתי מדובר בשירי פופ מקצועיים ומהנים ביותר ובסגנון מוזיקלי המתעדכן כל העת (למשל Overprotected או I'm a Slave for You הם בעלי קצב מהיר בהרבה מ- Oh Baby Baby ו- Crazy). לא ברורה לי הסלידה הטבועה בקרב רבים מבריטני ומפופ בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא לשקירה ''תואמת בריטני'' מראה על בורות קשה. שקירה פעילה מוזיקלית כבר שנים רבות והוציאה אלבומים משובחים ביותר. לצערי הרב, היא בחרה ליצור אלבום ''תואם בריטני'' באנגלית, מן הסתם עקב שיקולים פיננסים, אך כל מי שהאזין לאלבומיה הקודמים, צריך לדעת, שבניגוד מוחלט לבריטני, הבחורה הזאת יודעת לשיר יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כריסטינה יודעת לשיר יפה. המבחן הוא מבחן היחצנות ובו לכל הזמרות שהזכרתי יש קו מאוד דומה. אגב, עוד נקודה משותפת לשקירה וכריסטינה הוא הקו הדרום-אמריקאי בניגוד לבריטני, מנדי מור וג'סיקה סימפסון שהסגנון שלהם הוא יותר של ''אמריקה הלבנה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפליבוי... אז לא יהיה עליה לשיר, היא רק תתפשט על המסך, וכולם, כמדומה, יהפכו מאושרים עד מאד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |