|
אני שותף להרגשה שאם כבר היה צריך להגביל יותר ולגבות יותר. אני מדבר מהפוזיציה של מבוסס כלכלית, וטייל בינוני ומטה בשנים האחרונות.
אנקדוטה: פעם ביום כיף מהעבודה טיילנו בגן הלאומי (הסגור, בתשלום) נחל תנינים, ואחר כך פיקנקנו בגני הנדיב בזכרון (אתר סגור, שייך לקרן רוטשילד, כניסה חינם). עולה חדשה מרוסיה התפלאה על הפרדוקס: המקום שהוא בתשלום מלוכלך להחריד (החלק שרחוק יותר מהכניסה, לכיוון הים וג'סר א-זרקא), בעוד שהמקום שהוא חינם נקי למופת. אין לי משהו חכם לומר על זה, חוץ מזה שאולי גני הנדיב הוא יוצא דופן (יש עוד פארקים פרטיים פתוחים לציבור בישראל, שאפשר להשוות ולהכליל?), וקרן רוטשילד עשירה, וגם תיאוריית החלונות השבורים בוודאי ממלאת כאן תפקיד.
|
|