|
||||
|
||||
כמה תגובות חסרות תועלת! בקיצור נמרץ, עבור עוצמת אניסוף ברת מניה,כמו המספרים הרציונליים או הטבעיי(1,2,3,4...) סכום של אפסים הוא אפס. עבור עוצמת אינסוף של רצף, כמו זה הנמצא בקטעים, הסתברות ועוד, סכום של אפסחם אינו בהכרח אפס. עכשיו לשאלה : לפי המאמר תצפיות בזמנים קצרים מאוד הנדרשים לשמירה על "הקפאה" יוצרים אלקטרונים ופוזיטרונים שהורסים את המערכת. השאלה שלי היא האם זה קורה בעקבות שיטות המדידה והתצפית שלנו, או שיש מגבלה תיאורטית(כמו עיקרון אי הודאות, שלא אמור להיות תלוי בשיטות מדידה) לפיה מדידות בזמן קצר יהרסו את המערכת? מקווה |
|
||||
|
||||
(אבל אני לא הייתי פה אז מה אכפת לי שלכלכת על הדיון) קיים עיקרון אי-ודאות הנוגע למכפלת האנרגיה בזמן. בזמנים קצרים והולכים קיימת אי-ודאות גדלה והולכת בכמות האנרגיה המופיעה במערכת. דמיין לעצמך מיתר של גיטרה באורך מטר - אם תחולל בו הפרעה בגובה סנטימטר הוא ימשיך להתנודד כך בשלווה. במיתר של עשר סנטימטר הפרעה של סנטימטר ניכרת הרבה יותר, ואילו במיתר של סנטימטר תצטרך לחולל הפרעה די רצינית כדי לגרום לו להימתח סנטימטר לגובה. למעשה, סביר להניח שאחרי שתמתח מיתר באורך מילימטר לגובה של סנטימטר, הוא כבר לא יחזור לעצמו אח"כ. הפרעות עצבניות כ"כ מביאות את המיתר מעבר לגבול האלסטיות שלו, ואז הוא מתעוות או ניתק. תופעות אלה משולות למה שעובר על חתיכת חומר כשבועטים בה חזק מדי. תבעט בה חלש היא תתנודד, תבעט בה יותר חזק היא תתעוות, עוד יותר חזק היא תתפרק לחתיכות. עכשיו תתחיל לבעוט בחתיכות חזק. יותר חזק. הן ייקרעו בעצמן למרכיביהן האלמנטריים, שבעצמם יטוסו לכל כיוון מהר. מאד מהר. קרוב מדי למהירות האור מכדי שלמישהו ישנה ההפרש. בשלב זה הרגל שלך כבר עייפה ממאמץ וקיבלת כוויות מינוריות ברחבי הגוף מרסיסים תועים. אתה נזכר במושיקו האידיוט שחטף אלומת חלקיקים אלמנטריים שחדרה דוך דרך החזה שלו ושרפה לו חצי מהריאות. אתה קופץ למחסום תרקומייא ומרים להם כמה קוביות בטון כדי להתחמק מהרסיסים. בשוונג אתה גם שותה לרחובות כמה קוואדרופולים שיחזיקו חזק את אלומת החלקיקים בזמן שהיא נדפקת. ואז מתחיל הכיף. כשחלקיקים קטנים מדי נעים מהר מדי, גבול הרציפות של הכוחות האלמנטריים ביניהם נשבר. פתאום אתה רואה שהשדה האלקטרו-מגנטי הוא לא באמת רציף, אלא מורכב מהרבה ג'וקים קטנים שניתזים מחלקיק אחד עד שהם פוגעים בחלקיק אחר. הג'וקים האלה נעים מאד מהר (במהירות האור למעשה), והם גם קטנים מאד (נקודתיים למעשה). הם כ"כ מהירים שאתה אף פעם לא יכול למצוא אותם במקום אחד - בלי שתרגיש הם נעלמים לך בין האצבעות איך שאתה סוגר עליהם. אז מה עושים? סוגרים על הרבה ג'וקים כאלה ביחד (מה אכפת לך, ממילא הם נקודתיים). אבל אז מתחילה לשרוף לך היד, כי לא אלמן ג'וק ישראל, ואם צובטים אותו הוא ישר צובט חזרה את כל מה שהוא רואה (כל מה שמבצע אינטראקציה אלקטרו-מגנטית, האנדס אינקלוסיב). אז היד שלך מתחילה לכאוב כי הג'וקים (בוא נקרא להם פוטונים) מחממים לך אותה. משמע משקיעים כל טיפת אנרגיה שטמונה בהם כדי לחמם אותך. ואז אנחנו כבר באמת משחקים באש, מצד שני תמיד אפשר לסגור אותם בכלי עם החתיכת חרא שניסית לפוצץ מלכתחילה. אז עכשיו שהחתיכה שלך נעה בכמעט מהירות האור, שטף הג'וקים האינסופי מדפנות הכלי מפסיק להיראות רציף ונראה כמו שטף בדיד של ג'וקים מחוממים. לא נעים, מצד שני אם בורחים מהם מספיק מהר חוטפים רק את אלה שבאים עליך מקדימה ומהצדדים, האלה מאחורה בקושי מגיעים אליך. אז בוא נחשוב לרגע כמו חתיכה אלמנטרית של חומר הנע במהירות האור (פחות מטר לשניה או שניים). אלקטרון למשל. הפוטונים מקדימה באים עליך במהירות עצבנית רצח, אם תעצור יתפסו אותך אלה שמזנבים בעורפך, וזה בכלל לא לשיקולך אם להאיץ או להאיט, כי מהמגנטים שמסביבך מגיעים כל הזמן נחשולים של פוטונים שדופקים אותך חזק וקדימה. עוד אתה מקלל את היום שבו נבראת, פתאום מגיעה לאוזניך צרחה מקפיאת דם שאין לטעות בה. אין זה אלא פוזי, ידיד נפשך האהוב שהופרד ממך בלידה. אתה מסתכל לפנים ורואה אותו טס לעומתך במהירות פנטסטית, מואץ ע"י אותם נחשולים מסריחים של פוטונים חסרי (מסת) מנוחה. לא הספקת לפלוט 'פוזי אחיייייייי מה המצבבבבבבבבבבבב' וכבר נכנסתם דוך ראש בראש במהירות האור. לא נעים. לא נעים בכלל. ככה כמו ששניכם מדברים אתם מתאיינים ללא כלום, מוסרים חזרה ליקום את כל האנרגיה האצורה בגופכם הנקודתי. אז ברוב המקרים כל מה שיש ליקום לעשות עם האנרגיה הזו זה עוד שני פוטונים חסרי השראה. אבל מדי פעם התנגשות כזו מתרחשת בנוכחות משקיף חיצוני של האו"ם, איזה אטום נורבגי עם כומתה אלקטרונית מדוגמת שפתאום עפה לו לקיבינימט דקה לפני המסדר. ממש בוגר מצדכם להתאיין לו ככה באמצע השלשות. ואז מתחיל הפאן. יש מאין צריך להמציא כומתה חדשה, או למצוא את הישנה, או לעכב את הסמלת עם איזה יון וירטואלי כוסון. אז יאללה, היישר מתוך הואקום יווצרו לך סילונים של חלקיקים וירטואליים מזווגים (פוטון ופוטון, אלקטרון ופוזיטרון, פרוטון ואנטי-פרוטון, וכו'). כעיקרון אם לא תשלם לכל וירטואון כזה מלגת קיום ראויה, הוא יתאיין עם הבן-זוג לפני שתספיק לומר 'פלוגה ח' מוכנה ומזומנה לקבלתך'. יש לך משהו כמו 10^-35 שניות לשים להם ביד ומיד מספיק אנרגיה כדי להצדיק את הופעתם מן הריק, אור אלס הם מתאיינים על המקום עם כל הבא ליד, אלקטרונים מאטומים נורבגים אחרים אינקלוסיב. מסקנה: אם אתה עומד למסדר, אל תתחיל לשחק עם הרגל בחול. מי יודע אם לא תעורר בטעעעות איזה זוג אלקטרון-פוזיטרון או שניים שיתאיינו לך על קצה הפרמשטק ואז גוד לאק סטאיינג זקוף ומתוח עם נשק מדוגל. |
|
||||
|
||||
יש לי הצעה טובה יותר: קח מישור אינסופי (יש המון כאלה, למעשה, אם תירק בפקולטה סבירה למתמטיקה, תפגע בכמה כאלה), חורר אותו, ומשוך את החור לאינסוף - קיבלת גליל אינסופי. לא מעניין - קרע ממנו עיגול, וחבר את כל המעגל יחדיו, ותקבל ספירה. עתה, חורר אותו, ומתח את החור הנ"ל לאינסוף - קיבלת מישור אינסופי, שוב. עכשיו, משהו מתוחכם יותר: חתוך ריבוע, חבר זוג צלעות נגדיות, ואז חבר את שני המעגלים הנוצרים - קיבלת בייגל. אכול אותו לתיאבון. רואה? גם משעשע, גם מתמטי, וגם טעים. (במיוחד עם ריבה.) הכי חשוב: אין מסדר מחר בבוקר. |
|
||||
|
||||
לא שכנעת אותי. עד שכל ה"פיסיקאים" של תורת המיתרים לא יואילו בטובם לתת תחזית נסיונית חד-משמעית *אחת* (אחת!) שניתן לבדוק באיזשהוא בונקר ביקום *הנראה*, אתה תשמור את הטורואידים שלך מנויילנים ומזוודים יפה בימ"חים שבין הר יותם, הר צפחות ונמל עקבה. ודיר באלאק שאני לא אשמע מחוסייני מילה רעה על איך שאתה מתייחס למישורים האינסופיים ש'ך. אחרת אתה עולה אצלי על טיל ישיר מראשית הצירים לאין-סוף, ומתחנן עד קץ הימים להיתקע על איזה קוטב כפול (או שארית). אתה הבנת אותי נאורי? |
|
||||
|
||||
אני מכיר לפחות "פיזיקאי" אחד של תורת המיתרים שישמח להפוך אותך לחלקיק וירטואלי עם אנרגיה שלילית אם לא תוריד את המרכאות שלך בזמן קצר יותר מזה שלוקח לאור לעבור את רדיוס פרמי. לא יודע איזה פטריות אכלת שם בערש התרבות, אבל אני ממליץ לך בחום (8^10 קלוין) לחזור למרחב-זמן שלנו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ובינתיים יש הטוענים שקיום הגרביטון גם הוא משהו. |
|
||||
|
||||
זה פסדר שיש איזה ג'וק היפותטי שצריך מערך נורא נורא גדול של גלאים בשביל למצוא אותו. אתה יודע מה, זה אפילו מתקבל על הדעת שלא יוכלו לתת תחזית תיאורטית ספציפית לגבי מסה או ספין. אממה, החברים המיתורטיקנים שלך לא מוכנים לומר כלום כרגע. נגיד הם אומרים לי 'שים שמונים מיליארד דולר באדמה עשרים שנה ותמצא לי מיתר קטן' ואני שם מאה שמונים מיליארד ולא מוצא דבר, מבחינתם כל תורת המיתרים עדיין תקפה באותה מידה. זה לא פיסיקה תיאורטית, זה מתימטיקה פסאודו-ישומית. החברים חמומי-המוח שלך צריכים לעבוד קשה כדי להצדיק את מימון העפרונות והאימיילים שלהם מחשבון משרד המדע (והיו צריכים לעבוד קשה שבעתיים ביום בו היו מתיימרים להיות נסיונאיים). פה זה לא רוסיה, תתחילו להציג קבלות. ואם היה לך אימייל הייתי מביא עליך טביעת דיבה על ההשמצות לגבי פטריות. בקושי שמפיניון ראיתי שם, וגם זה בניוקי. |
|
||||
|
||||
תתחיל מטביעת אצבע, אח"כ תעבור לדיבה. איך אתה יכול לתבוע אותי אם אתה מודה שאכלת שמפיניון? מה זה שמפיניון, עז? והחברים שלי עובדים קשה, הסר דאגה מליבך. אם יצליחו או לא, זאת שאלה פתוחה, אבל שאלה בעלת חשיבות. |
|
||||
|
||||
ואתה אפילו את האצבע שלי לא תראה, למה התיבת דואר הוירטואלית שלי כבר יומיים לא מגיבה, ואם מישו לא נרתע מהחזיר הפשיסטי הגדול והחליט להיענות להזמנה שלי למפגש איילים אצלי בשוקת, אז אני בכלל לא יודע מזה עדיין. אז ככה, יום חמישי אני בחיפה, ואח"כ אושיק לוי מארח את ברי סחרוף, מיכה שטרית, קורין אלאל ולאה שבת, אי לכך ובהתאם לזאת המפגש אצלי נדחה ליום שישי או שבת בכניסה לפארק רעננה, בוא נגיד בשלוש אחה"צ. אני אביא תמונות ואבטיחים, אסף מסונג'ר בזאת להביא גבינה בולגרית טרייה, עפרונית מסדרת לנו חומוס יפואי ויובל מקפיץ לנו חומוס כרובי. שמעון מקבל רשות להביא ממטעמיה של רווה, ערן מקפיץ לפה את גלעד ומשאיל מא.ב. יהושע כמה קרפעלך חמים ממעיין הבירה. טל יכול להביא את אביב, כליל את ברקת ואסתי את מיץ. גלעד יתפוס טרמפ על הטוסטוס של לוינסון, מאור ואיזי על השתיה ורון על התקליטייה. כדאי מאד שירדן וסמיילי יצדיקו את הגעתם עם איזה מופלטה נאה או מינימום בקלאווה חמה מדליית אל כרמל. מנדלסון מקבל אישור לסיור רכוב אח"כ בשמורת חרוצים או שדמות יד-חנה, גילית ואשר יכולים רק להביא לנו איזה קיגל וללכת לפני שנהיה שבת, עודד יכול להקפיץ את דובי ונטע ואלכס יכול לקנא. הולך? |
|
||||
|
||||
ואת ברקת. אבל אני אהיה באילת מיום רביעי, בערך, ובכלל, אין לי רכב, אני לא יכול להביא אף אחד משום מקום לשום מקום. אם אתה רוצה לעשות משהו מצומצם, מחר, בטכניון או באיזור חיפה, אולי אפשר לארגן משהו בהשתתפותי - אני בטוח שעדיף לך לוותר עלי, לטובת אנשים מעניינים הרבה יותר. בכלל, יש לי בחינה בתרמו עוד כשבועיים, מה אני עושה פה? |
|
||||
|
||||
אני עם כליל (כלומר מאכזב). מועד ב' בפיזיקה קוונטית 2 ביום ג' הבא. |
|
||||
|
||||
גם אני כיוון שאין לי קיום ממשי נבצר ממני להשתתף במפגשים חברתיים. |
|
||||
|
||||
מבטיח לך שאם תגיע אני אקרא: "יו, הנה פופק!". |
|
||||
|
||||
אבל סתם כי לא בא לי, וכי אני לא חושבת שזה באמת יאכזב מישהו. _______ העלמה עפרונית, רוצה לציין שוב, שהיא כבר לא גרה בתל-אביב. חזרנו הביתה, להורים. שום חומוס יפואי ושום נעלים. אתם מוזמנים להפסיק לזרות לי פצעים על המלח. |
|
||||
|
||||
שמורת רכס חרוצים עלתה באש בתחילת יולי ונשרפה כמעט כליל. הספקתי לבקר לפני כשבועיים - כחלק מהמרתון לסיום הסקר הגדול בשרון הדרומי. מכל מקום, הרעיון נחמד ואם תהיה יותר התעניינות מצד הקוראים אז אני אבוא גם. ואגב הכניסה לפארק רעננה עולה כסף לכל מי שלא גר ברעננה. |
|
||||
|
||||
מגיעים נכון לעכשיו: ב. ערן, ד. גלעד, ג. מאור, ג. ליאור מבריזים בודאות: נ. יזהר, נ. כליל, ב-י. רון, מ. אלכסיי, כ. טל, ע. עלמה, לא סגורים על עצמם: מ. עמית, ג. שמעון, ר. יובל, ב-ד. עודד, מ. נטע, פ. מיץ, נ. ירדן, א. אייל, ש. אסף, ג., א. וס. עב"מים: ק. דובי, ל. חיים, י. אייל |
|
||||
|
||||
ליאור, אם תודיע את המקום, היום והשעה המדויקים אולי גם אני אגיע. (הבנתי שהדואל שלך לא פועל עכשיו ולכן פניתי אלייך כאן.) |
|
||||
|
||||
מקום: הכניסה לפארק רעננה זמן: יום שישי, 15:00 (אפשר גם 14:00, לא מזיז לי) הוראות הגעה: מהרצליה ודרומה - סעו לרעננה בדרך ירושלים. רמזור ראשון שמאלה. מצאו חנייה. לכו לשער. אל תיכנסו עדיין, החלו לנופף בעצבים זה לזה. מרעננה וצפונה - חצו את רחוב אחוזה לכל אורכו לכיוון מערב. חלפו על פני דרך ירושלים מן הנתיב הימני. מצאו חנייה. לכו לשער וגו'. מה להביא: שתיה קלה, כיבוד קיצי, מצלמה, מצברוח, דורונות ומגדנים. אפשר להביא קוים מנחים לדיון או נאום, אין להביא חומר פרסומי, לפטופים או נשק חם. שאלות ומאנות: כאן או לתיבת הדואר של ערן בלינסקי, כיוון שהדואל שלי מת. כן רבותיי, כרגע אין לי תעודת זהות, דרכון, טלפון סלולרי, יתרה בבנק, דואל רלבנטי או כובע אופנתי. אפילו האיציק שלי (45568012) גונח באופן בלתי נסבל לאחרונה, אבל אני אופטימי. |
|
||||
|
||||
אולי נוותר על קוים מנחים לדיונים ונאומים? מה קרה, אי אפשר סתם מפגש חברתי? ולא, בבקשה אל תפציצו לי את תיבת הדואר, גם ככה מדור החדשות יתום לאחרונה, חוץ מפרצי אשמה שפורעים בי בתוך ים העבודה שבה אני עכשיו שקוע. יום שישי, תתחילו להגיע ב 14:00, אנשים יגיעו (אני מקווה שהרבה), סבלנות. בינתיים תעסיקו את עצמכם ותרכיבו איילים קוראים ממחטי אורן (אם יש שם אורנים). |
|
||||
|
||||
כיליד רעננה אני לא יכול להרשות לעצמי להעדר מהמפגש! הבעיה היא שאני עובד עד 16:00 לכן אני אגיע לאחר מכן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ד. גלעד מבקר במדינת התועבה ושוב תורם לפשעי המלחמה שלה ע"י תשלום מיסי נמל? אני מחכה לו בהאג. |
|
||||
|
||||
אולי הגיע הזמן לארגן פגישת אייל נוספת? הייתי מציע מקום לידי, אלא שיש לי הרגשה שזה ימנע מאיילי הצפון להגיע, והאיילים ה02ניקים הם, בספירה אחרונה, בסה"כ ארבעה. רעננה באמת נשמע הוגן גאוגרפית. פארק אמרת? |
|
||||
|
||||
רק בשלבי פיתוח. |
|
||||
|
||||
אז אולי שישימו על האתר שלהם איזה מין שלט Under Construction, רצוי עם תאריך יעד (כמו בכבישים של מע"צ), כדי שנדע לחזור אחרי הפתיחה החגיגית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אי אפשר לתת תאריכי יעד, אפילו אי אפשר לומר שהפיתוח יסתיים בהצלחה (=תיאוריה מדעית ברת הפרכה שנותנת תחזית ומתאימה לתוצאות התצפיתיות הקיימות). |
|
||||
|
||||
(גם לאחרים מותר להציץ) |
|
||||
|
||||
התפתחויות מסויימות: (לקורא ראובן: אני יודע, עוד מוקדם לחגיגות) |
|
||||
|
||||
1) המאמר(לאייל) כבר בכתיבה. 2) כדאי לך לקרוא ביתר עיון את הלינק הראשון שהבאת. המאמר הזה לא סתם בודק האם "תורת המיתרים" נכונה. הוא בודק האם *יחסות פרטית* נכונה. אתה מוזמן לנחש מה יהיה יותר מרעיש- כישלון של תורת המיתרים או כישלון של תורת היחסות הפרטית. |
|
||||
|
||||
עכשיו בלבלתני. הטורואידים של מי? תחזיות נסיוניות? מנויילנים? אתה מדבר על פיסיקה של אנרגיות גבוהות, ואני על טופולוגיה. אם כי, בסוף, אתה חוזר אל הטופולוגיה, מתחום תורת הפונקציות המרוכבות. בכל מקרה, נאורי תקרא לי כשאני אהיה פקוד שלך, ולא שניה אחת קודם, מר גולגר. אה כן, אם אנחנו כבר כאן, איך קוראים בטופולוגיה לצ'ופצ'יק של הקומקום? סביבה של האינסוף. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
איפה היית כשאני למדתי פיזיקה? |
|
||||
|
||||
אבל תודה (-: |
|
||||
|
||||
תהיתי לגבי זה- עשית שנת שירות, או שסתם היית בבטן של אמא שלך? ________ העלמה עפרונית, בתהיה שהתעוררה אצלה אחרי שגם היא השתמשה בביטוי הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |