|
||||
|
||||
בהקשר הזה אני רוצה להדגיש את העובדה שהטיפול בחולים הקשים השתפר מאז הגל הראשון (בייחוד בזכות פחות הנשמות ויותר סטרואידים), ובמקביל לכך שהגיל הממוצע שלהם ירד אחוז התמותה מקירבם צפוי לרדת אף הוא. לכל אחד מאלה שניצלו ממוות וליקיריו זאת כמובן ברכה גדולה, אבל לחברה ככלל הנטל הכלכלי של כל חולה קשה גדול מאד, העומס על מערכת הבריאות גדל בגלל זמני אישפוז ארוכים, וכמובן גם מספר החולים הקשים גדל כשפחות נפטרים נגרעים ממנו. |
|
||||
|
||||
מדובר במערכת מרובת פקטורים ומרובת עיוותים ולכן דעתך טובה כמו דעתי. בינתיים אחוזי התמותה ללא שינוי וזמני האשפוז מתקצרים. % התמותה בישראל היה נמוך מאד גם בגל הראשון (1.8% מן המקרים המטופלים) וצריך ליחס זאת לאוכלוסיה הצעירה ולטיפול הרפואי הטוב. אני לגמרי מסכים שהטיפול השתפר מאד וזה מתבטא בעיקר בקיצור זמני האשפוז. אני לא חושב ש% התמותה ירד בצורה משמעותית (הוא כבר נמוך מאד). ככל שיחלוף הזמן אכן נתחיל "ליהנות" מן העובדה שנפטרנו כבר מן האוכלוסיות עם הסיכון הכבד ביותר. אכן יהיה עול רפואי כבד על חברת העתיד, אבל לא בגלל מה שתארת (קשישים בריאים, בניגוד למה שמקובל לחשוב, בריאים לא פחות מן הצעירים). כפי שתארתי בתגובה הקודמת, מתברר שמחלת הקורונה היא יותר קשה ממה שחשבו ויש פוסט קורונה שתפגע מאד בחולים שהוגדרו כבינוניים בגל הקודם. זוהי הסיבה שהרופאים התעקשו להגדירם מחדש כחולים קשים. כולנו תקווה שטיפול מוקדם ואפקטיבי יעזור להם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |