|
||||
|
||||
לא מי יודע מה קשור, אבל קשה לי להסכים עם מר גאסט (אי גאסט?) - כל שיטת בחירות רובית (ארה"ב, אנגליה, ניו-זילאנד עד לא מזמן) היא בהכרח מעוותת מציאות משמעותית, מבחינת הייצוג הפרלמנטרי של דעות. לעומת זאת, השיטה האולטרה-יחסית בישראל דווקא מעודדת יציגות מקסימלית של הפלגים השונים בחברה, ומכאן הטענה כי הנציגים אינם משקפים את מגוון הדעות בחברה היא מוזרה. הכנסת שיטת הבחירה הישירה רק עודדה את המגמה הזו, והמדד הקרוי "מספר המפלגות האפקטיבי"1 הרקיע שחקים - ממקום טוב בחלק העליון של הרשימה למקום הראשון (בפער משמעותי מהבא ברשימה), כלומר, בישראל יש יצוג גבוה לפלגים שונים בחברה. הטענה המוכרת היא דווקא כי יציגות גבוהה מובילה למשילות נמוכה - כלומר, במדינה שבה הפרלמנט מייצג היטב את האוכלוסיה, יתקשה הממשל לקבוע מדיניות וליישם אותה. בדיוק ההפך מטענתו של אי-גאסט. 1 מדד זה משקלל לא רק את מספר המפלגות, אלא גם את גודלן היחסי בפרלמנט. |
|
||||
|
||||
אי גאסט אינו טוען שאף פעם שיטת הבחירות אינה משקפת את דעת הקהל, אלא שבמצבים היסטוריים מסויימים, שיטת הבחירות גורמת לכך שיהיה מבנה שלטוני שלא יצליח לקדם את מטרותיה החיוניות של המדינה. כשהוא מדבר על שיטת בחירות הוא מתכוון למבנה השלטוני שמייצרת השיטה, כך לדוגמה (הקרובה ללבך), אצלנו, החרדים מהווים לשון מאזניים קואליציונית במצב שבו הליכוד והמערך תלויים בהם, וכך אין ביטוי הולם לחילוניותו של חלק גדול מהציבור. הזכרתי את הערתו של אי גאסט כיוון שהבנתי ממאמרו של דורון שהוא מחפש דרך לעקוף את המבנה הנוכחי של הדמוקרטיה-הליברלית הישראלית ע''י יצירת גוף שנבחר בדרך אחרת, כדי שהוא יחלץ אותנו מבעיית הסכסוך עם הפלסטינים. השאלה האם השיטה הנוכחית בישראל נותנת ייצוג הולם או לא לדעת הקהל היא מעניינת אבל אינה המוקד של תגובתי לעיל. מה שהדגשתי הוא שהצעתו של דורון חותרת תחת מדינת הלאום הדמוקרטית-ליברלית הישראלית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |