 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מצטער לומר שההצעה הזאת מופרכת מהמציאות לגמרי. בקשר ליצוג רוב העם- רוב הוא דבר חשוב ומכריע בסוגיית השלום.. זה נכון. הבעיה פה היא שלקבוצות קיצוניות יש את זכות הוטו המוחלט, בעבר כמו בהווה. הרי החמאס והג'יהאד עם פעולות ההפחדה ושטיפת המוח שלהם(לא נגדנו אלא נגד בני עמם ומנהיגיהם) הם המונעים את השלום מהצד שלהם. ומצד שני בעלי ממון ימניים משני הצדדים ממנים את המתקפות. בן אדם מתון לא יסכן את חייו וחיי משפחתו כדי לצאת נגד קנאי עם נשק, קיצוני כן. כך שבעצם הרוב לא יכול להסכים על דבר עם הצד השני כל עוד הקיצונים פועלים(!!) נגד זה בלי שאף אחד באמת יעצור אותם. עכשיו בעקרון האופטימי הרוב יכול לצאת נגד הקצוניים ו'ליישר קצוות', ולצעוד לשלום.., הבעיה היא שבמצב הספיציפי של המדינה שלנו ושל הזמנים הללו זה בלתי אפשרי. מבחינת המדינות ה'תומכות'- גורמים בינליאומיים שימניעו את השחיתות הזו?? ממתי נהפך חו"ל למקום הוגן וטוב יותר מפה? מקום חסר אינטרסים ושיקולים פרטיים? מתי בדיוק הם מצאו את הדרך להגן על האנשים מטרור באופן מוחלט או לפחות אפקטיבי? האם אין להם איזה אינטרס להכריע יותר לטובת זה או האחר? שים לב לפני שאתה עונה כן למקום טוב והוגן יותר . בקשר לאולי מס' שנים- בכדי להגיע להסכם טוב ויציב צריך לחכות יותר מ'כמה שנים' למעשה העדיפות היא לחכות עד שיעבור דור של טינה(שלא יקרה אם הטרור והשנאה תימשך מהקבוצות הקיצוניות, והיא תימשך). בקיצור, אני מסכים שיש דרך, דרך מאוד קשה ולא ידועה עדיין, ואני מקווה שיקום אדם מבריק וימצא אותה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הצעתי אכן אינה מציאותית "היום". טענתי היא שניתן לשנות את המציאות הזו כבר "מחר". אתה צודק שהבעייה היא הקיצונים. צריך לזכור שגם הם בני אדם המונעים ע"י חשיבה מסויימת, שחלק חשוב בה הוא האמונה בכך שהם מייצגים את רצונו האמיתי של העם/פועלים לטובת העם. אם רוצים להקטין את הביטויים הקיצוניים, חשוב קודם כל להבהיר להם מה רוב העם שלהם רוצה/צריך או למעשה את סולם הערכים שלו. התהליך המוצע מיועד לעשות בדיוק את מה שאתה חושב שהוא בלתי אפשרי: 1. החסות הבינלאומית תגן על משתתפי הקונגרס כדי שיוכלו לומר מה טוב בשבילם. 2. היא גם תעזור לביצוע תהליך החתימה האישי של בני העמים, לאחר שתגובש טיוטה מוסכמת בקונגרס. 3. ההסכם עצמו יקבע כיצד העמים יטפלו בקיצונים מתוכם המסרבים לקבל את הכרעת הרוב ופועלים נגדה באלימות. באשר ללחכות דור – אנו מחכים כבר ארבעה דורות. השאלה היא מאוד פשוטה: אם יש רוב להמשך המלחמה לפחות בצד אחד אזי או שתהיה מלחמה עד להכרעה או הסדר כפוי שישאיר גחלים לוחשות להרבה דורות נוספים. מאידך, אם (כפי שהסקרים מראים) בשני הצדדים יש רוב לשלום אזי צריך דרך כדי לראות שקיימת חפיפה מספיק גדולה בין מושגי ה"שלום" ואם כן – ליצור מבנה פוליטי והנהגה משני הצדדים המסוגלים לממשו. זו מטרת הצעתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |