|
||||
|
||||
כדי שיתחיל גל שני צריך שהגל הראשון יסתיים, ואני מבין את זה שצריכים להיות אפס או מאוד קרוב לזה מקרים פעילים מהגל הראשון כדי לקרוא להתפרצות מחודשת גל שני. הגל הראשון הסתיים במספר חורים בעולם כמו ניו זילנד, גרינלנד, איי פארו וכו'. הוא עומד להסתיים באיסלנד (3 מקרים פעילים, מתוך 1807 מקרים מאומתים שהיו שם בסך הכל) ובסין (65 מקרים פעילים מתוך 83000 סך הכל מקרים). בארץ היו ב 28 במאי 1909 מקרים פעילים ומשם המספר חזר לגדול (אתמול 2474). אני חושב שאנחנו לא לבד. בקוריאה ירדו למספר חד ספרתי של מקרים חדשים ביום ב 19 לאפריל, ונשארו בסביבה של 4-14 מקרים חדשים ביום עד 8 למאי. בשבועיים הבאים מספר המקרים החדשים היומי שם היה בין 13-35, אבל מ 28 למאי ועד היום הם עלו מדרגה נוספת לרמה של 50 מקרים ליום בממוצע. מספר המקרים הפעילים אצלם הגיע לשפל ב 26 למאי (681 מקרים פעילים), ומשם התחיל לטפס חזרה (אתמול 951) |
|
||||
|
||||
לדעתי תנאים כאלו הם מותרות של עולם שכבר איננו. אני מוכן לציין סיומו של גל כאשר מס' המקרים החדשים יורד לרמת רעש. בישראל פחות מ-10 מקרים לשבוע לא נזכה לראות בימי חיינו. אני מרשה לעצמי לזרוק מספרים משום שברמה כזאת אני חושב שיפסיקו את הבדיקות. מה שמייחד את ישראל, הוא שבעקומת החולים הפעילים רואים יפה את נקודת האקסטרמום שבה המגמה מתהפכת מירידה לעלייה והירידה במספר המקרים הישנים אינה מצליחה לשטח את עליית המקרים החדשים. יש עוד מדינות שבהן יש התפרצויות חדשות (טורקיה, איראן, גרמניה), אבל שם הויכוח שלנו הופך לסמאנטי, מפני שלך הבדל בין 2 גלים צמודים לבין גל אחד עם פיקים מקומיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |