בתשובה לדב אנשלוביץ, 29/05/20 21:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדאי שתקרא אותו בכל זאת. תופתע לגלות איך היועמ''ש (וכל העולם חוץ מסניגוריו של נתניהו) מבין את הכללים, ושמימון הוצאות משפט זאת מתנה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב בדיוק אבל בדיוק ההפך: מנדלביט ופרקליט המדינה, שי ניצן, החליטו שלא ניתן לקבוע כי הכספים ייחשבו כמתנה "לעובד ציבור" אך כי עדיין קיים איסור לפיו "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה". הם קבעו שמימון הוצאות המשפט נחשב "טובת הנאה", שזו קביעה מוזרה ביותר שלא מתיישבת כלל עם ההגדרה של "טובת הנאה", שמחייבת פעולה שעשה המקבל בתמורה, אבל זה סיפור אחר. זה לא הדבר המעוות היחיד שעשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מתנה היא לא טובת הנאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה לך בפעם השלישית. לא. בפרוש לא. ה''קטע'' שאתה מביא בתגובה השנייה אינו קשור במתנות אלא בשאלה אם מימון הוצאות משפט על ידי בני משפחה וחברים מהווה ''טובת הנאה''. דעתי היא שלא מדובר בטובת הנאה משום שגם כמו בנושא המתנות חסר כאן אלמנט ה''בתמורה לפעילותו'', וסירובי העבר לבקשת נתניהו מהווים התעללות של המערכת בו. אבל גם אם אני טועה אין מחלוקת על כך שלא מדובר במתנות. אפילו ראשי המאפיה של הפרקליטות שמחפשים שנים כל דרך לסייע לשמאל להדיחו, אומרים זאת בפרוש באופן חד משמעי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |