בתשובה לab, 24/05/20 10:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תרשה לי לתקן אותך: התמונה שתקשורת ההמונים הציגה היתה של ערפל קרב גדול. אמנם נכון שהרבה דברים לא ידועים עדיין על האפידמיולוגיה של המחלה אבל היו כמה עובדות בסיסיות ידועות מזמן. לדוגמה: הדו"ח של ה CDC הסיני מ 14 לפברואר1. אמצע פברואר, כן? כשבאיטליה היו רק 3 מקרים ידועים. הקיצוניות של התפלגות מקרי המוות מקורונה על פני הגילאים היתה ברורה כשמש. בדו"ח הזה, שמבוסס על 44,672 מקרים מאומתים, ומתוכם 1023 הסתיימו במוות, ההתפלגות לפי גילאים היתה: בגילאי 0-9 416 מקרים ואפס מקרי מוות בגילאי 10-19 549 מקרים ומקרה מוות אחד בגילאי 20-29 3619 מקרים ו 7 מקרי מוות בגילאי 30-39 7600 מקרים ו 18 מקרי מוות בגילאי 40-49 8571 מקרים ו 38 מקרי מוות בגילאי 50-59 10008 מקרים ו 130 מקרי מוות בגילאי 60-69 8583 מקרים ו 309 מקרי מוות בגילאי 70-79 3918 מקרים ו 312 מקרי מוות בגילאי 80+ 1408 מקרים ו 208 מקרי מוות אם לרכז- מתוך 1023 מקרי מוות היה אחד בלבד בגילאי 0-19, 25 בגילאי 20-39, 168 בגילאי 40-59, ו 829 - 81% מסך כל מקרי המוות- בגילאי 60+ הסיכוי של מקרה בגיל 80+ להסתיים במוות היה 14.8%. של מקרה בגיל 0-19 שואף לאפס. העובדות היו ונשארו שהמחלה לא מסוכנת לילדים. הם גם נדבקים פחות, וגם מאלה שנדבקים שיעור התמותה אפסי. בני 20-39 נדבקים יותר, אבל גם אצלם שיעור התמותה נמוך מאוד (0.2%) בני 40-59 הם בסיכון גבוה יותר ושיעור התמותה אצלם מתקרב ל 1%, בני 60-69 הם כבר בסיכון גבוה פי שלשה מזה, ועבור בני 70+ המחלה היא קטלנית ביותר, עם שיעור תמותה של כ 10%. אחר כך הגיעו הנתונים מאיטליה וממדינות אחרות שאישרו את הנתונים הסיניים. לאור העובדות הללו, האם החשיבות העליונה של שמירה על המבוגרים בבתי האבות זו חכמה בדיעבד? נכון ל–19 באפריל, נפטרו בישראל 170 חולי קורונה, מתוכם 150 בני 70 פלוס (88%), ומהם לפחות 61 מתו בבתי אבות. הסיכוי של בן 70 פלוס בדיור מוגן למות מקורונה היה גבוה פי 10 מזה של אלה שחיים בקהילה2. ואני כתבתי כאן ב 15 למרץ שאני צופה שנגמור את הסיבוב הזה בארץ עם אלפי מקרים בודדים, גג 10,000, ו 300 מקרי מוות. ב 29 למרץ עדכנתי כלפי מעלה ל 20,000, וציפיתי שהנתונים יאפשרו לשחרר את הסגר אחרי הפסח, וליתר בטחון שבוע אחרי. כמה ימים אחר כך עדכנתי בחזרה לאזור 15,000. הכל באותה סביבה. אני כזה אפידמיולוג דגול? לא נראה לי. המספרים דיברו. מי שהקשיב לאקטואליה אולי קיבל ממנה ערפל, אבל העבודה של התקשורת היא להעצים את הדרמה בכל סיפור. מי שהסתכל על המספרים ראה תמונה ברורה. ____________ 1 הדו"ח. והיום אני מצטער שלא הסתכלתי על המקור, אלא רק על העיבוד שלו בתקשורת. 2 הסיכוי להידבק בבית אבות גדול פי 10 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחת האכזבות והכשל של ימי הקורונה הם אצל האקטואליה ותקשורת ההמונים, שהפכה מגוייסת ושידרה בדיוק מה שהשלטון רצה, ערפל קרב כולל, בלי שום ניתוחי נתונים מעמיקים, בלי מגוון דעות, ועם המון המון היסטריה ופאניקה מוגזמות ומזיקות. כולל התעלמות מובהקת ומכוונת מהתהפוכות והשחיתויות הפוליטיות שעברו תחת הרדאר התקשורתי, ועד אי סיקור מאד לא מאוזן של הפגנות של מאות ואלפי אנשים נגד השחיתויות הנ''ל. הניחוש שלי - גם הם מפחדים. וכנראה בצדק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |