בתשובה לדב אנשלוביץ, 22/05/20 21:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ללא ספק. המצב בו הימין היה מנצח בסיבוב נוסף והיתה מוקמת ממשלת ימין רזה ויעילה + היתה אופוזיציה מלוכדת ולא מפוררת שיכולה לעשות את עבודתה כי הצד השני לא הצליח לבצע מהלך של הפרד ומשול הוא אכן מצב שהוא טוב בהרבה מהמצב הקיים בו השמאל עושה את העבודה בשביל ביבי בפירוק מוסדות המדינה מתוך נימוק של מפסידנים כרוניים של ״אין ברירה אחרת״ או ״אפשר להשפיע רק מבפנים״ או ״נכנסנו תחת האלונקה״. החלטתו המטופשת של גנץ היא העולם הגרוע מכל העולמות, כולל עולם בו הימין היה מנצח בבחירות עם רוב ברור. לגוש המרכז-שמאל הישראלי יקח שנים (עשור או שניים?) להתאושש מהגועל נפש הזה ומצביעים רבים כנראה ישארו בבית או ילכו לים בסיבוב הבא (ואפשר להבין אותם). יכול להיות שהימין היה מבצע מהלכים בעיתיים מנקודת מבטו של המרכז-שמאל, אבל לפחות היה כוח פוטנציאלי שנאבק על עמדותיו בצורה מלוכדת ומהווה אלטרנטיבה לשלטון הקיים. גנץ בבגידתו פשוט פורר כל סיכוי (בזמן הקרוב לפחות) להרכיב כוח פוליטי משמעותי שמתנגד לשלטון הקיים. 2. סקרים שקרים. להרים דגל (כחול) לבן מראש, תוך כדי בגידה מוחלטת בדברים הכי בסיסיים שהמפלגה שלך הבטיחה לבוחר ובגללם בחרו בך, רק בגלל איזה סקר שקר בתקופת חירום, זו החלטה פזיזה בלשון עדינה והחלטה מטומטמת של טירון פוליטי בלשון פחות עדינה. 3. אפשר להתוכח אם סיבוב בחירות נוסף היה עולה (בסופו של דבר) יותר או פחות מממשלת הג׳ובים הבזויה והבזבזנית שקמה עלינו לרעה. כמויות הכסף שישפכו בגללה הן לא רק ההוצאות הישירות של שכר השרים וסגניהם אלא מעגלים גדולים יותר של ג׳ובים, תשתיות מיותרות וקומבינות (שלא לדבר על החוק הנורווגי המדלג ועוד כל מיני קומבינות בזויות שיעלו לנו מאות מליונים אם לא מליארדים). להצדיק את המחדל הכלכלי הזה באמצעות הטיעון הכלכלי של ״חיסכון לקופה הציבורית בעת משבר״ זה לא רק מצחיק אלא כבר גובל בחוצפה. הפוליטיקאים העלובים הללו פשוט צוחקים עלינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא רלוונטי. את התלונות הללו צריך להפנות לגנץ ולא לפרץ ולשמולי. 3. הערה קטנה: התברר שנורווגי מדלג אינו סוג של דרקון אלא של עז, שכבר הוצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן רלבנטי. כל הבוגדים עשו יד אחת ומשתפים פעולה. מעשה גנץ ומעשה שמולי הוא אותו עשה והם שותפים לפשע הפוליטי. 3. לא נכון. זה יחזור ונדחה מסיבות טכניות זמניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. מקיאוולי למד שאת כל הגזרות רצוי להנחית בעת אחת. אם ישרצו להעביר חוק מוזר כמו הנורבגי המדלג בהמשך (שגם ככה זכה לעין עקומה מבג"צ בגלל פגיעתו בהפרדה בין הממשלה לכנסת), הוא ייצור שוב את הבעיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. מקיאוולי טעה. הכי קל לעבוד על הציבור הישראלי עם שיטת הצפרדע המתבשלת. בכל רגע נתון אפשר לענות ״מזה אתם עושים סיפור?״. מחממים אותנו ככה כבר עשור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. 3. בג״צ שמג״צ. חתול אנמי, מפוחד ומכורבל בפינה. עושה מידי פעם צלילי איום כשמתקרבים אליו. סתם עושה רעש וצלצולים ומחליט כל פעם מחדש לא להחליט שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאמור להרוויח הכי הרבה מהדילוגים הוא בדיוק מי שלא רוצה להרגיז את בג״צ. אבל כמובן שהם אופורטוניסטים וחסרי חוט שדרה. אז זו עוד סיבה למה לא רצוי לשרוף להם את כל הגשרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב הנוכחי: נורווגי יש, ואף מורחב (בתלות בכך שבכחול לבן יצליחו לשכנע מספיק מהבאים בתור ברשימה). נורווגי מדלג לא עומד על הפרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. מי צריך את הדילוג בחוק כשהפוליטיקאים עצמם/ן הם/ן זונות פוליטיות שמדלגות ממפלגה למפלגה על פי הג׳וב ועל פי המחיר. הכנסת הזאת היא טינופת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבא בתור ברשימת אמת הוא אילן גילאון. אני לא חושב שהוא הולך לדלג בין סיעות. וזה אומר שאנשי יש עתיד ותלם לא יודעים להלחם מספיק חזק על האנשים שהם בחרו לרשימתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא לטעמי. גנץ לכל הפחות יכול לטעון שהאלטרנטיבה היתה באמת גרועה יותר. כדי לטעון טענה דומה, שמולי צריך לטעון שממשלת ביבי/גנץ בלעדיו גרועה יותר בחשבון כללי מאותה ממשלה איתו. את מה שאני חושב על טענה זאת כתבתי במכתב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהבחינה הפוליטית אני לא מבין מספיק, אבל מהבחינה הכלכלית אני מסכים. ממשלת ימין צרה היתה פחות בזבזנית בתקציב כי האופוזיציה הגדולה היתה בוחנת אותה כל הזמן. לא מן הנמנע שכדי להעביר את השיקוץ המתמשך שנקרא חוק ההסדרים הקואליציה הצרה היתה צריכה להתפשר קצת עם האופוזיציה. ממשלה רחבה תהיה יותר בזבזנית פעמיים- גם תצטרך להוציא יותר כדי לשמור על שלמותה, וגם הביקורת האופוזיציונית עליה תהיה חלשה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה היא נדרשה להתפשר עם האופוזיציה במהלך הכנסת ה־20? היה תקציב אחד שעבר כאשר היו בקואליציה 61 אבל ישראל ביתינו לא היו לגמרי באופוזיציה, ושניים מאותם החברים איימו שלא יתמכו בתקציב. גם אז נתניהו וכחלון לא נזקקו כמעט (או בכלל?) לעזרה מהאופוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ממשלת ימין, לו קמה בעקבות בחירות רביעיות, הייתה פועלת בשני ערוצים עיקריים: מימוש החלת הריבונות בחלקים מיהודה ושומרות ביתר נחרצות מממשלה זו1, וביצוע שינויים במערכת המשפט - בית המשפט העליון והפרקליטות. ממשלת החרום אמנם תנסה ללכת לכיוון של החלת ריבונות2, אבל חלום השינויים במערכת המשפט ממש נגוז לבינתיים, בעקבות דרישות כחול לבן ומינוי ניסנקורן לשר משפטים, וזה מאד מתאים לעמדת מפלגת העבודה והצהרותיה טרם הבחירות. הבזבוזים עקב הממשלה מרובת השרים הם התשלום עבור השגת המטרה הזאת של הקפאת צעדים אפשריים לתיקון מערכת המשפט, אבל הם תשלום בהחלט סביר, גם יחד עם הטענה שמערכת בחירות רביעית הייתה גוררת בזבוזים רבים יותר. 2. אני חושב שהסיכוי לניצחון מוחץ של הימין בבחירות רביעיות עם מפלגה אלטרנטיבית לליכוד מפורקת פצועה וחבולה, ועם "ישראל ביתינו" שבראשה כבר לא עומד קוף גורילה חזק ומאיים וחורץ גורלות שמכה בפראות על חזהו ועושה רושם של חזק וגיבור3, אלא פוליטיקאי מוכה וחבול, הוא סיכוי גדול מאד. איני חושב כך רק בגלל הסקרים אלא בגלל שזה הגיוני לנוכח התמונה שתיארתי. זה נכון שמדובר בהערכה בלבד ויכולה להיות גם הערכה הפוכה, אך אינך יכול לבוא בטענות אל שמולי אם הוא מעריך הערכה דומה, שלכאורה נראית מאד הגיונית. 3. אין בידי כלים להעריך ולהשוות את ההוצאות לקיום הממשלה הגדולה אל מול ההוצאות של מערכת בחירות רביעיות. אבל אני נסמך על כמה הערכות שפורסמו בתקשורת שמערכת בחירות רביעיות יותר יקרה. לא שמעתי בתקשורת דעות שמתווכחות עם טענה זו, ולכן אני נוטה להאמין בה. 1 מבחינת "כחול לבן" וגנץ אין בכיוון כזה משום הפרת ההבטחות לבוחר, כי כולנו זוכרים את תמונת גנץ אשכנזי יעלו הנדל והואזר בבקעת הירדן טרם הבחירות, אבל מבחינת שמולי, ברור שמדובר בכיוון מנוגד למה שהציגו לבוחר. 2 לא בהכרח תצליח, כפי שגם ממשלת ימין צרה לא בהכרח הייתה מצליחה. זה מאד תלוי בעמדת האמריקאים וממשל טראמפ, ואותו לא קל לחזות. 3 שמעתי פעם הערכה לפיה ליבמן מחזק את כוחו האלקטורלי על ידי הצגת אותה תמונה של פוליטיקאי חזק בעל יכולת השפעה על המהלכים הפוליטיים, משום שיש אנשים שמעריכים דמות כזאת ונוטים להצבעי עבורה. האמת היא שממש קשה לי להבין את חוזקו הפוליטי בקרב מצביעים ימניים אחרי שפרצופו המכוער נחשף כבר מספר פעמים, ולכן אין לי ברירה אלא להצטרף להערכה זו. ממש קשה לי לחשוב על סיבה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ההערכות על מערכת בחירות הן מהפוזיציה. לפני שנתיים דיברו על מיליארד, והיום כבר שמעתי מישהו זורק את המספר 5 מיליארד. אני בכלל לא בטוח שזה עולה כל כך הרבה. לגבי יום החופש - לאיים ביום חופש כשחצי מהמשק עוד בקושי עובד והיה מושבת כמעט מאה ימים זה טיפה בים. וזה לפני שנזכיר שלא כולם בחופש, חלקם להיפך - זה יום החופש היחיד שבו כל הקניונים, החנויות והמסעדות פתוחים, ובשנים האחרונות דיווחו שם על שיאי מכירות יומיים שגימדו שבוע מסחר רגיל. מעבר לזה, יש גם מחקרים שמראים שיום חופש יחיד שכזה, פגיעתו בתוצר של חלק ניכר מהעובדים לא מורגשת, לפעמים להיפך, היא מאווררת קצת את השחיקה ובסוף החודש לא נודע כי בא אל קרבה. מחיר הקמפיינים - לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות, אני מאמין שהקמפיינים מאד הצטמצמו. חוץ מאיזה שלט חוצות וחצי, כבר לא נשאר למפלגות שום דבר לדש לומר בתשדירי הבחירות שגם הם כמעט נעלמו. אז בקיצור, האיום הזה כדאי שיוסר מהשולחן. עצם זה שאני שומע את גנץ חוזר עליו שוב ושוב רק מחזק את מופרכותו. אם כבר, המחיר של מערכת בחירות היא המשך מסוים של חוסר משילות, עקב ממשלת מעבר שאמורות להיות לה פחות סמכויות מממשלה שנבחרה. גם הקטע הזה כבר נדרס בגלגלי הקיסר נתניהו עד דק. ואחרי הכל - נזקה הכלכלי של מערכת בחירות, אם בכלל, הוא נקודתי. נזקו של מנגנון מנופח ובזבזני מתמשך לאורך השנים ורק תופח עוד ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפני שנה זרקו מספרים שונים שהגיעו עד לחמישה מיליארד. העלות הישירה היא בסביבות חצי מיליארד. השאלה היא מהי העלות למשק של יום חופש. העלות הישירה של ניפוח הממשלה לשנה היא מסדר גודל של העלות הישירה של הבחירות. גם לניפוח הממשלה יש עלות עקיפה גדולה בהרבה (עלות העברת עובדים, עלות סרבול הליכים). מחיר הקמפיינים: זה שאין רעיונות חדשי לא אומר שלא משקיעים בפמפום אותם המסרים. המפלגות השקיעו לא מעט כספים בכך. (בכותרת: אמירה עקרונית לא מפורסמת במיוחד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסתייגויותיי מעלות יום החופש רשמתי בפירוט בתגובה אליה הגבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר עלות קמפיינים - בתור הקטע ההזוי של השבוע, נתקלתי היום בשלט בגודל חצי דונם באיילון, עם דמותו של בני גנץ וכיתוב בסגנון 'אחדות זה הכי, אחי' וצבעים של כחול לבן. אם אכן השלט הוא מטעם כחול לבן - ואז הוא מן הסתם על חשבוננו כמו כל קמפייין בחירות, עולות מיד במוח ההמום כמה שאלות כמו: - למה לעזאזל לעשות שלט בחירות כשאין בחירות? - למה לעזאזל להוציא עוד כספים בזמן משבר כזה? - מה לעזאזל מנסה השלט הזה להשיג? להאדיר את ראש הממשלה החלופי בראש חוצות? - WTF?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאתה ודאי יודע, מימון מפלגות לא חל רק לפני בחירות ובמהלכן אלא כל הזמן. אם למפלגת כחול לבן, שזכתה להישגים אלקטורליים לא רעים בבחירות, נשאר עודף כספי, אני לא רואה שום פסול בכך שכסף זה יסייע לענף הפרסום בימים קשים אלה. על שאר השאלות אין לי באמת תשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> למה לעזאזל לעשות שלט בחירות כשאין בחירות? שאלה טובה. עד כמה תעמולה משפיעה על קיבוע המותג בזמן הזה. אין לי מושג. > למה לעזאזל להוציא עוד כספים בזמן משבר כזה? זה כסף של המפלגה, ולא של המדינה. > למה לעזאזל להוציא עוד כספים בזמן משבר כזה? להיפך. אם אפשר להניע קצת את המשק, למה לא? כל עוד מדובר על כספי המפלגה ולא על כספי מדינה: שישתמשו בזה. למה להיזכר רק ברגע האחרון בתעמולת בחירות? (לכחלון זה לא עבד מספיק טוב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחדות? זה הקמפיין שלך עכשיו? אפילו בתור קמפיין זה נראה כושל ועלוב. הכי הגיוני שנגלה שזו באמת סאטירה של מישהו ולא שלט אותנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די, באמת, שמישהו כבר יחליף את התקליט השבור הזה, זה נעשה מקריפ יותר מרגע לרגע. מי כתב את סיפור הרקע המשעמם וחסר המעוף הזה? ______ רפרנס ווסטוורלד בסוף, לתוהים. למי שעוד לא ראה - ממליץ שוב בחום לפחות על העונה הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ווסטוורלד- הליהוק יוצא מהכלל. כן, אני מסכים שאוון רייצ'ל ווד עושה עבודה נהדרת, אבל לא אליה אני מתכוון. - ג'ימי סימפסון כוויליאם הצעיר. - אד האריס הענק. בהיפוך מוזר, עם בגדי הבוקרים השחורים הוא מזכיר את יול ברינר מהסרט המקורי. - אנתוני הופקינס- לא חוכמה, אבל כן חוכמה. בעלילה יש חלקים טובים מאוד, ויש פחות. מבחינה עלילתית העונה השלישית הכי מעניינת. העונה הראשונה נסובה כולה סביב הטריק העלילתי (המוצלח מאוד) ולכן היא מותחת, אבל הרבה מהמניעים של הדמויות נשארים לא ברורים. בעיקר מבחינתי של ד"ר פורד. בעונה השלישית המניעים של כולם ברורים (של מייב פחות) וההתקדמות של העלילה זורמת. ניטפוקים- - אוקי, העירום של ת'אנדי ניוטון מאוד אסתטי, אבל חליק, הגזמתם. - מי קורא למולטיוואק הקוואנטי שהוא בנה רחבעם? הרי זה בלתי ניתן לחלוטין להגיה באנגלית, וכל פעם שדמות אמרה רוהחהובום התאפקתי לא לפרוץ בצחוק. - המארחים רודפים אחרי בני האדם (וזה אחרי זה) כמעט תמיד בהליכה, למרות שראינו שהם יודעים לרוץ נהדר. זו קלישאה (טרמינייטור 2). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה ספוילרים למי שעוד לא ראה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקליט עדיין תקוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי גנץ יודע שאם הוא יוצא מהממשלה (ברצונו או נגד רצונו) הוא נזרק ישר לפח הזבל של ההיסטוריה, מקסימום יסיים כמו ציפי לבני שפירפרה עוד קדנציה וחצי בלי להשפיע על שום הליך שלטוני. כעת הוא פועל רק מטעמים אנוכיים, כי הוא לא מסוגל להודות בכשלונו: סלוגן "גנץ לפני הכל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טירחת הסברתך מרמזת על כך שמבחינתך עדיף היה שיהיו בחירות רביעיות, היום גם אני נוטה להצטער שלא כך קרה. זה בגלל שהתנהלות הפרקליטות והשליטה המוחלטת של בג''ץ בהחלטות פוליטיות חשובות, יצאה לי כבר מכל החורים (הפוך מעמדתך), ואולי עם ניצחון מובהק של הימין היה אפשר לשנות משהו. אבל חשוב לחזור ולציין שבדיון הזה ניסיתי להכניס את עצמי לעורו של שמולי, ופוליטיקאים אחרים מהשמאל שהחליטו שעדיפה ממשלת אחדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאמת מעניין איך מאז הבגידנ"ץ הפסיקו להתפרסם סקרי בחירות. לעומת זאת, לגבי סקר על מצביעי כחול לבן שדנו בו כאן בעבר, התפרסם סקר עדכני יותר שכבר מראה שכ-60 אחוז ממצביעי כחול לבן מתנגדים להקמת ממשלת האחדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ''פוליטיקאים אחרים מהשמאל''. יש פוליטיקאי אחד מהשמאל פרט לשמולי שנכנס לקואליציה. השאר נמצאים במרכז וימינה. ולא קשה להיכנס לעור של כל פוליטיקאי שמאמין שעדיף שהוא יהיה בעמדת השפעה מאשר שלא יהיה בעמדת השפעה. זה לא קשור לימין או שמאל, אלא נגזר באופן ישיר מהיותו פוליטיקאי. עם זאת, התגובה שכתבת כנראה תואמת את מה ששמולי היה עונה בתור פוליטיקאי - חזרה על דף מסרים תוך כדי העמדת פנים שיש בכך תגובה עניינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין ההשוואה בעלות הבחירות לעלות הממשלה הרחבה, אין לי מה להוסיף על מה שאמרתי. אין לי באמת מושג, ואני רק יכול לחזור על מה שאומרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמצביע יותר מכל על הרפש שבו אנחנו משתכשכים הוא הטיעון לפיו "אין ברירה" מהקמתה של ממשלה מנופחת כי רק כך ניתן להשיג את הסכמת המפלגות המובילות, במלים אחרות הנימוק לפיו אין ברירה אלא לשחד חברי כנסת בתיקי ממשלה כדי להשיג את תמיכתם במה שכביכול הוא הכרחי. כאשר הציבור מוכן לקבל מצב כזה כנתון, בלי קשר לשמאל-ימין-מעלה-ומטה, קשה מאד לשמור על אופטימיות. הבעיה, כמובן, אינה הפוליטיקאים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |