בתשובה לab, 19/05/20 15:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שאנחנו מקדישים קצת יותר מדי משאבים לשאלה המשנית הזאת, אבל לפני שאני פונה לעיסוקים אחרים הנה עוד נסיון: תיארתי לך מודל (לא נכון בעליל) של מסך חד שכבתי עם חורים ברדיוס שהוא פי עשרה מרדיוס הטיפית. כל טיפית שנוגעת בשולי החור נספגת לגמרי (מתח פנים דווקא פועל בכיוון ההפוך אבל זה לא ממש משנה. לדעתי כוחות ואן דר ואלס חלשים בכמה סדרי גודל מכדי שתהיה להם השפעה לא זניחה, אבל גם זה לא ממש משנה). בנתונים האלה 1% מהטיפיות שנשאבות נוגעות בשולי החור, בנדיבות לב נוסיף עוד 1% לטובתו של ההולנדי, ונקבל ספיגה של 2% מהוירוסים. כאמור, אין לי שום נתונים אמיתיים, כך שאני סתם מתעקש - או אם תרצה: מנדנד - כאן על עניין שולי (שהוא ההערכה שזרקת - 90% - שגורמת לי גרוד קל בכל פעם שאני נתקל בשכמותה). העיקר שתהיה בריא עם המסכה או בלעדיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שרק 1 אחוז או 2 אחוז של הטיפות מתחכחות בחרירים. קשה לי להסביר טענה זו בעניין האחוזים בלי חצרך שרטוטים. כדי לפשט טענתי זו בלי שרטוטים, תחשוב על מינהרה _מפותלת_ שקוטרה גדול פי עשר מגודל הטיפה הקטנה כאשר אורך המינהרה פי מאה מגודל הטיפה. בדרך הארוכה והמפותלת חזקה על הטיפה הזעירה שהיא תתחכך בדפנות המינהרה , מספיק חיכוך אחד כדי שתיספג. אין לי נסיון מדעי בנוגע להסבר זה אבל יש לי נסיון של שימוש במסכה עם פילטר מגבת נייר שעליו אני מדבר. מעולם לא הצלחתי לנשום יותר משעה כאשר אני עוטה את המסיכה, הנשימה כל כך כבדה עד שלאחר שעה יש הרגשה של חנק סחרחורת וכדומה. כלומר אפילו מולקולות האוויר שהן זעירות מכל טיפה נידונה מסתננות בקושי דרך הפילטר, קל וחומר יש קושי הסתננות של טיפה גדולה לאין שיעור ממולקולות האוויר. לדעתי הפילטר שעליו אני מדבר , מגבת נייר, אינו בשימוש רפואי, כי המטפלים הרפואיים לא יוכלו להתמודד עם בעיית החנק שיוצר הפילטר. אני, לעומת המטפלים הרפואיים, לא זקוק לשימוש ארוך משעה, כי בזמן שהות שלי בחלל סגור אני מסיים את ענייני בחלל הסגור בפחות משעה. לאחר שאני יוצא מהחלל הסגור, אני מוריד את המסיכה מהאף ו- 10 דקות ללא מסיכה מאפשרות לי להתאושש . לפיכך אני מתעקש שהמסיכה סופגת 90 אחוז מהטיפות או יותר בלי קשר לגודל הטיפות. בכל אופן מצידי אני מסיים את הדיון במסיכה פילטר מגבת נייר. אין לי הרבה מה להוסיף בלי לחזור על עצמי יותר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שטעיתי בחישוב שטחה של טבעת. יופי, נחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע איפה הזכרת טבעת, אבל לפי ההסבר האחרון שלי (שאינו מושלם) , יש לך לך טעות בראית הגיאומטריה של תנועת הטיפות. הטעות היא שאתה מדבר כנראה על חדירת איפה דרך משטח דו ממדי, בעוד אני מדבר על חדירת טיפה דרך גוף תלת ממדי, כאשר המימד השלישי הוא מימד העובי של המסיכה. העובי עשוי להיות למשל פי 100 מקוטר הטיפה, או אפילו פי 1000. אני תיארתי , לצורך ההסבר תיאור ציורי של מינהרה ארוכה ומפותלת שדרכה עוברת הטיפה. אם אורך המינהרה גדול פי 100 מקוטר הטיפה — הסיכוי לחיכוך גדל פי 100. יתר על כן אם המינהרה מפותלת במקצת הסיכוי לחיכוך של הטיפה בדפנות המינהרה יכול להיות למשל 99.9 אחוז. יש עוד תיאור ציורי אלטרנטיבי לתיאור המינהרה אלא שאני עייף כרגע להסביר את התיאור הציורי האלטרנטיבי. בכל מקרה, למרות שניראה לך שהחסם 99 אחוז מוגזם, הרי כרגע אני משוכנע שהחסם הזה כלל לא מוגזם. אומר רק במספר מילים מה התיאור הציורי האלטרנטיבי שלי. נניח שלפניך מטע של קני סוף. המרחק הממוצע בין שני קני סוף קרובים הוא 10 סנטימטר. עומק המטע הוא 3 מטר. אתה מחזיק בידך כידון שאורכו 4 מטר ושקוטרו מילימטר אחד (כלומר כידון בקוטר סיכה). אתה תוקע את הכידון אל תוך עובי המטע. מה הסיכוי שהכידון הזה יתחכך לפחות בקנה סוף אחד ? ניחוש שלי : הסיכוי שהכידון יתחכך יותר גדול מ- 99.9 אחוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי בתיאור התיאור הציורי האלטרנטיבי, שרציתי רק לתאר במספר מילים. התוצאות: (1) התיאור הציורי האלטרנטיבי מפורט מספיק ולא דורש השלמות. (2) הרסתי לעצמי לילה של שינה בשל הכתיבה המפורטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי לך שאני מדבר על מודל משטחי רק כדי להדגים משהו (כל טיפה שנמצאת באותה טבעת סביב שולי החור נספגת) אבל ממילא טעיתי בחישוב בפקטור 20, כך שאני מתבייש בפינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראו ניסוי מבוקר יותר (ומאד פלואורסנטי) על יעילות המסיכה בזמן שיעול - מתחיל להיות מעניין בערך מ-1:00. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את זה אתמול בחדשות וחשבתי כמה חסר ערך הניסוי הזה. הרבה תלוי בשאלה עד כמה הרסס שהן יצרו דומה למה שיוצא מפיו של אדם משתעל, ולפי מה שהצלחתי לראות התשובה היא: בכלל לא. אגב, למה לא הראו גם שעול למרפק? להערכתי היו מגלים שהוא יעיל באותה מידה. חוץ מזה, אנחנו מתעניינים כאן בהגנה על עוטה המסכה, לא על הגנה מפניו. הה, הה: הגנה מפניו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיליתי בתקופת הקורונה משהו שאותי הפתיע על השיעול למרפק (אם נכתב כאן - כנראה פרחמ"ז): מסתבר שבגלל שרוב השיעול נעצר במרפק, לחץ האויר גורם לזה שחלק גדול יותר ממנו נפלט דוקא דרך האף. ומאחר שהאחרון פחות מוסתר, הוא מצליח לפזר באויר כמה וכמה אירוסולים מרושעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתעה! כיסוי הפנים מגן על הסובבים אותך! צריך לציין שנמצא שהעומס הנגיפי באף גבוה מזה שבגרון בימים הראשונים אחרי תחילת הסימפטומים, כך שחובה לכסות גם את האף כדי לא להדביק את הסובבים בהתעטשויות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |