|
||||
|
||||
שמעתי על בדיקה אמפירית לאיכות המסיכה: אם אתה מצליח לכבות נר בנשיפה דרכה - אז לא. |
|
||||
|
||||
אם היא לא מהודקת טוב בצדדים הבדיקה תראה שהמסכה טובה. המקרה הקיצון: משקף. |
|
||||
|
||||
אפילו משקף יכול למנוע מרסס שיוצא מפיך להגיע אל אפו ופיו של אדם שמולך ולהפך. זה לא ימנע היווצרות של אירוסול אבל סביר להניח שהריכוז (בפרט בגובה הפה והאף) יהיה נמוך יותר. בסופו של דבר, גם הורדה של 30% בלבד בסיכויי ההדבקה היא רבת משמעות לגבי התפשטות המגפה. |
|
||||
|
||||
ואולי אפילו 50%, בעיקר אם אתה אוגר1. 1 החיה, לא האישיות. |
|
||||
|
||||
יפה! אגב, אם כבר מזכירים את האוגרים - גיליתי לא מזמן שהזואולוג ישראל אהרוני הוא זה שגילה בסוריה את האוגר הזהוב המשמש כחיית מחמד ומחקר בכל רחבי העולם והוא נתן לו גם את שמו העברי, וכל האוגרים בעולם הם צאצאים של אוגריו. אם רוצים לקרוא את הסיפור בלשון הציורית שלו אפשר למצוא אותו כאן. מומלץ. התקציר - אהרוני חיפש את האוגרים כדי להשתמש בהם לחקר שושנת יריחו. בעזרת כפר סורי שלם הוא הצליח לחלץ מהאדמה אוגרת ואחד עשר גורים, אולם לאחר שהאם הרגה אחד מהגורים הוא הרג אותה. הוא מתאר את התלאות של הבאת הגורים לארץ ואת הבריחות החוזרות והנשנות שלהם מהכלובים עד שבסוף הוא נשאר עם ארבעה גורים, מהם נקבה אחת - שהיא האם המייסדת של כל האוגרים הזהובים במעבדות ובכלובים. הוא לא היה מודע לזה, אבל העובדה הזו הפכה לימים את האוגרים למודל לבעיות רפואיות ספציפיות (במיוחד בתחום הלב אם איני טועה) שהמגוון הגנטי המצומצם שלהם מאפשר לחקור. |
|
||||
|
||||
מדהים, תודה. איפה שמעת על זה? |
|
||||
|
||||
אני שמעתי את זה כאן. |
|
||||
|
||||
אני התגלגלתי בדרך כזו או אחרת למאמר של הסמיתסוניאן. |
|
||||
|
||||
מגוון גנטי כל כך מצומצם זו לא בעייה כשאתה בודק תרופה מסוימת ומייעד אותה לאוכלוסיה שלמה? זה כמו שיפתחו תרופה וינסו אותה רק על משפחת הופשטטר מפרנקפורט. |
|
||||
|
||||
נראה לי שזה יתרון כשצריך להשוות תפוחים לתפוחים (או משהו בסגנון). חוץ מזה אני מכיר את משפחת הופשטטר מפרנקפורט, הסנובים האלה בחיים לא יסכימו לנדב את עצמם למדע. |
|
||||
|
||||
בגלל זה הם שיבטו את האוגרים שלהם ומכרו אותם. |
|
||||
|
||||
כשאתה רוצה לבחון תרופה על אוכלוסיה רחבה אז מגוון גנטי קטן הוא רע. לעומת זאת, בשלב המחקר והפיתוח אתה שואף לצמצם את הגורמים הלא ידועים. אם אתה נותן לאוגר א' את התרופה ולא נותן אותה לאוגר ב' אז אתה רוצה שהבדלי התוצאה יהיו בגלל התרופה ולא בגלל שאצל אוגר א' יש במקרה עוד עותק של גן לחלבון מסוים שבמקרה מחזק או מנטרל את התרופה. יש הרבה דוגמאות למחלות ותסמונות שיש עבורן חיית מודל ספציפית שכל הפרטים שלה זהים מבחינה גנטית (למשל חולדות RCS בניוון של הרשתית) או אוכלוסיית תאים ספציפית (כמו תאי HeLa שנלקחו מהנרייטה לאקס ב-1951 ועדיין נמצאים בשימוש נרחב). |
|
||||
|
||||
לפי הדודה ויקי זה היה נכון עד 1971. ואז: "בשנת 1971 יצא מסוריה משלוח של אוגרים זהובים שהיה אמור להעשיר את המאגר הגנטי של האוגרים בשבי, אך מחקרים אחרונים לא גילו שום שינוי משמעותי במגוון הגנטי. אחת הסברות גורסת כי אותם אוגרים שנשלחו מסוריה הם צאצאים של אותה האוגרת שנתפסה על ידי ישראל אהרוני. בסוף שנות התשעים, משלחות לצפון סוריה ולדרום טורקיה איתרו פרטים של אוגר זהוב בטבע. אותן משלחות לכדו בסך הכל 19 פרטים והעבירו אותם לגרמניה, לחדש את המאגר הגנטי של האוגרים הזהובים בשבי." אוגר זהוב [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
במאמר שהבאתי מהסמיתסוניאן נכתב: Ironically, the success of hamsters in medical research is, in no small part, due to the specifics of Aharoni’s story. Because hamsters are inbred, they suffer congenital heart disorders (dilated cardiomyopathy in particular). Heart disease is nearly as common in domestic hamsters as it is in humans. It is this particular form of dying that has made them useful animal models for our own heart disease. וכן:Observations of Syrian hamsters in the wild have been rare: one expedition in 1981, one in 1997, another in 1999, but little progress has been made. הם לא מכירים משלחת ב-1971, אולי זו המשלחת של 1981 ואחד המקורות התבלבל. כמו כן הם מציינים תצפיות באוגרים אבל לא תוספת של פרטים למאגר הגנטי.
|
|
||||
|
||||
הבעיה היא שבלי נתונים קשה להסיק משהו. אינטואיטיבית לא נראה לי שמשקף משפיע במשהו על שאיפת אירוסול, ולגבי הכיוון ההפוך אני פחות מודאג. לא רק בגלל שאני שמוק, אלא גם בגלל שלא השתעלתי ו/או התעטשתי בציבור מאש תחילת המגפה, ואין לי כוונה לשנות ממנהגי זה. תרשה לי לסיים בקישור פייסבוקי: https://zh-cn.facebook.com/ephraimkishonofficial/post... |
|
||||
|
||||
הדיון היה בשאלה אם נושא המסיכה מוגן על ידי המסכה. מסכה בצורת משקף לא משנה בהרבה את ריכוז תרסיס שמרחף בחלל האוויר. התרסיס ברובו עוקף את המישקף וניכנס מהשוליים הפתוחים לרווחה. המישקך עשוי אותי לצמצם את כמות התרסיס שעוטה מסכה פולט לאוייר, כי חלק גדול מהרסיס הניפלט נידבק לצד הפנימי של המישקף. אני מזכיר שכל הדיון היה על כך שהמסיכות לא מגינות טוב על עוטה המסיכות אלא מגינות על אנשים בסביבתו של עוטה המסיכה. כלומר המסיכות אמורות להקטין את כמות הרסס הניפלט לסביבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |