|
||||
|
||||
גישה מוזרה. כשהיה צריך לפתור את נושא הפנסיות והחוב האקטוארי העתידי שלהן שהיה גורם לקריסת המנגנון, עשו את רפורמת בכר שחתכה למילונים חלקים משמעותיים מהפנסיה שלהם, בלי לשאול "על מה מתפשרים". למה כשזה נודגע לחרדים אתה קודם כל מתחיל ב"על מה מתפשרים"? למשל, מה שהעלת - מסלולי ההכשרה הנפרדים - הם אחת ההונאות החרדיות שהצליחו לעבוד עליך לאורך השנים. אין שום סיבה למסלולים כאלה, חרדים עובדים בעשרות אלפי משרות ציבוריות באותם משרדים עם נשים ולא עושים מזה בעייה. וזה עוד לפני שכבר ראינו שמה שמוציא גברים חרדים לעבודה זה הקטנת התמיכות לבטלה והוספת לימודי ליבה. עשית את זה והופ, תוך שנתיים שיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה עלה בכמעט עשרה אחוז. זה מנסיון, לא בתיאוריה. אז זה ברור כשמש מה צריך לעשות, ולא צריך הדרה בשביל זה. כשבשביל נושא אסטרטגי (נניח) לטווח קצר כלאו אותנו בהחלטות מיום ליום בבית לחודשיים, הפרו את הפרטיות שלנו וזרקו מיליון אנשים לחל"ת, לא שאלנו "איפה מתפשרים", אבל כשזה נוגע לחרדים פתאום כולנו צריכים ללבוש ככפות של משי. למה? |
|
||||
|
||||
עימות ישיר וגלוי עם החרדים יכול לעורר תגובת נגד שתשיג תוצאה הפוכה למה שהתכוונת להשיג. זה אולי האתוס הראשי שלהם כחברה, מאבק על העקרונות שלהם מול רוב עויין ועיוור. לא כדאי ללחוץ על הכפתור הזה. |
|
||||
|
||||
אם אתה מציע גישה של ''עזוב אותו, הוא עצבני'', לדעתי היא לא מובילה לתוצאות המקוות. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שהצעתי. לא הצעתי כלום, בעצם. עניתי לשאלה ''כשזה נוגע לחרדים פתאום כולנו צריכים ללבוש ככפות של משי'' - צריך להיות זהירים עם מה שעושים, זה הכל. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי אותך נכון זה לא "עזוב אותו, הוא עצבני", זה "תעשה מה שאתה רוצה, רק תזהר, הוא עצבני". זה מזכיר לי ויץ עבש כשאני נוהג והנוסע לידי אומר לי להזהר מהולך רגל. התשובה האוטומטית שלי היא "למה שאני אזהר, הוא יעשה לי משהו?" |
|
||||
|
||||
מאחר ויש לנו כבר כמעט שני עשורים שמראים מה עובד ומה לא, לא חייבים לחשוב על תיאוריות מופשטות. קיצוץ הקצבאות ב-2003 הצליח, הורדת התמיכה ב-2013 הצליחה, וכן הלאה. אם זה עימות ישיר או לא - אתה יכול להחליט מה דעתך. |
|
||||
|
||||
זה לא עימות ישיר. זה עקיף. זה יכול לעורר צעקות אבל בסך הכל קשה לבנות אתוס ציבורי על זה שלא נותנים לך כסף (בניגוד לדברים כמו גיוס בכוח לצבא). |
|
||||
|
||||
אני לא "קודם כל מתחיל בעל מה מתפשרים". אם אנחנו מסכימים שיש כאן בעיה אסטרטגית של המדינה אז כדי לפתור בעיות כאלה משלמים מחיר. לא רק החרדים ישלמו אותו, גם אתה ואני נשלם חלק. אני לא יודע אם מסלולי ההכשרה המקצועיים יהיו חלק מהמחיר הזה, אולי הוויתור יהיה בתחום של מה שמכונה "שוויון בנטל" (כלומר להכיר בכך שהם לא מתגייסים דה-יורה ולא רק דה-פאקטו), אולי זה פשוט ענין של כסף. האמונה שאפשר לפתור בעיה אסטרטגית בלי לשלם מחיר היא בעיני הגישה המוזרה. אני לא יודע האם מסלולים נפרדים הם הכרחיים, מועילים הרבה, קצת או בכלל לא. בשביל זה צריך מחקר. יש חרדים שעובדים ללא הפרדה, זה ברור, אבל המושג "חרדים" מתפרש כידוע על המון קבוצות שלכל אחת כללים משלה וכל אחת אינה לגמרי הומוגנית בתוך עצמה. אז יש רבים שעובדים בלי זה, ואולי יש רבים שגם ילמדו בלי זה, אבל סביר להניח שעם זה יהיו יותר שילמדו. כמה יותר זו שאלה למחקר, האם התוספת הזו מצדיקה את הנזק זו שאלה לדיון אחרי שיהיו נתונים. קיצוץ התמיכות והוספת לימודי ליבה העלו את שעור ההשתתפות. ומה התרחש מאז? התמיכות חזרו, הליבה נעלמה, ההשתתפות ירדה בחזרה. כתבתי בתגובה 718881 על פוליטיקה של הסכמות ש-"יכולה להביא להשגים מאריכי ימים יותר (כלומר כאלה שכשמתחלפת הממשלה לא מייד קופצים ומבטלים אותם)". אף אדם רציני לא חושב שהפתרון הבלעדי לבעיית הבניה הלא חוקית במגזר הערבי היא שליחת פקחים שיהרסו את הבתים, אף אחד לא חושב שהסיירת הירוקה מספיקה כדי לפתור את בעיית הכפרים הלא חוקיים של הבדואים בנגב. יש צורך בצעדים האלה, אבל לבדם הם לא פותרים בעיה. כדי לפתור את הבעיה אתה צריך לעבוד גם עם האוכלוסיות האלה ולא רק נגדן ולהביא אותן למצב שבו גם הן מכירות בכך שלהן עצמן יהיה טוב יותר לשנות כיוון. גם אצל החרדים, אם אתה מתמקד רק בנסיון לכפות אז ההצלחה שתנחל תהיה קצרת ימים, אם בכלל - ואילו האנטגוניזם שתיצור יהיה דווקא ארוך שנים ועלול להכשיל גם את המאמצים הבאים שלך. במדינה דמוקרטית הדרך להביא לשינוי באוכלוסיה מסוימת עוברת בשכנוע, בגזרים ולא רק במקלות, בהבנת התהליכים הפנימיים וגורמי ההשפעה בתוך חברה. אלה לא כפפות משי רק לחרדים - זה נכון גם לערבים, לבדואים ולכל אוכלוסיה אחרת. המקלות נחוצים גם הם, במינון הנכון - אבל לבדם לא יועילו לאורך זמן. ממשלה במדינה דמוקרטית עובדת עם האוכלוסיות שלה, לא נגדן. |
|
||||
|
||||
לצערי אני אכן חושב שההשתתפות בשוק העבטדה חשובה מהגיוס דה לה שמאטע שלהם, ואם יש צורך שיקבלו פטור בגיל שמונה עשרה, ויחד איתו אישור לצאת לעבוד ושום תמיכת אברכים מסרסת. יחד עם התעקשות על לימודי ליבה, יש מצב שלפחות חלק יצליחו להתקדם למאה ה-21 ולהיות אזרחים בעלי ערך ותרומה לכלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |