|
||||
|
||||
אני חושב שהוא דוגמה מובהקת לפער הנפוץ בין היכולת של אקדמאים לנתח נתונים ל(אי ה)יכולת לתקשר אותם בצורה סבירה לתקשורת ההמונים. מבחינה כמותית, המציאות קרובה לתחזיות שלו יותר מלהפחדות של ראש הממשלה וסימנטוביו בסדר גודל. |
|
||||
|
||||
אם אתה חושב כך, אני ממליץ בחום על הכתבה הבאה. ציטוט: מה יקרה אם תתבדה? הרי אתה בעצמך אמרת שאתה לא יודע כמה ימותו מהקורונה בסופו של דבר. "בכל שנה באיטליה מתים 17 אלף איש ואתם מפהקים. אמשיך לומר את מה שאני אומר ברגע ש-17 אלף ויותר ימותו מקורונה. אם ימותו 170 אלף, אז אומר: טעיתי. אבל בינתיים מתו 2,200 באיטליה, בגרמניה יש בודדים, מתוך 80 מיליון גרמנים, והמגפה מסתובבת בעולם כבר חודשיים. בגרמניה לא עשו שום דבר מיוחד עד שההיסטריה הכריעה אותם". |
|
||||
|
||||
נחמד מצידו שאם היו מתים 170,000 אנשים באיטליה הוא היה מודה בטעותו. אני בטוח שמשפחות הנפטרים היו נושמות לרווחה. |
|
||||
|
||||
קראתי את הכתבה. מספר המתים באיטליה אכן הרבה (הרבה) יותר קרוב ל17 אלף מאשר למאה ושבעים אלף. והשערוך שלו, גם אם מוטה מטה, אכן יותר קרוב למספרים האמיתיים מאשר המספרים בהם הפחידו אותנו (וודאי מהמספרים של העתידן דוד םסיג הזה, שמצטייר כפסיכי בשני סדרי גודל מלס). |
|
||||
|
||||
ברצינות? טוב שהוא הגביל את עצמו לרק פי עשר מהתמותה הרגילה ולא פי מאה או אלף. |
|
||||
|
||||
לו הנחת העבודה שלך הייתה שבישראל יהיו כפול מתים מקורונה מאשר משפעת רגילה (160 בשנה להזכירך), כמה היית מוכן להוסיף לסל התרופות כדי למנוע את העלייה הזו? |
|
||||
|
||||
תגובה 717396 וגם תגובה 716013 . כרגיל, אני לא חושב שיש לנו מספיק נתונים להכריע אם המדיניות שננקטה היתה נכונה בהתאם למה שהיה ידוע בשעת קבלת ההחלטות. הטענות לגבי בחירת המודלים בהם השתמשו יתבררו, אם בכלל, רק בעתיד ע"י גופי מחקר אקדמאיים, ואני מנחש שגם אז לא תושג תמימות דעים. בבסיס אני מקבל את העיקרון שהיה מוטב לטעות בכיוון המחמיר, אבל ברור שאי אפשר להתעלם משאלת הסבירות של התסריטים האפוקליפטיים, אם אפשר היה לדעת אותה, ושל מחיר המדיניות שננקטה. מכל מקום, להרגשתי הבעיה העיקרית עם הטיפול במשבר לא נעוצה בהחלטות עצמן אלא בדרך קבלתן ובעיקר ביישומן. |
|
||||
|
||||
ההפחדות הן מעבר למדיניות. מדיניות דומה, קצת יותר שקולה אבל הרבה פחות מתלהמת, היתה מביאה כנראה לתוצאות מאד דומות (שלא לומר שמדיניות פחות מוטת מגזרים היתה מביאה לתוצאות טובות בפקטור 2, לפי מה שאנחנו רואים אבל היה צפוי), אבל אולי במחיר של כמה עשרות מיליארדים פחות? וקצת מוזר לי התירוץ שעולה כאן תדירות "התסריטים היו בהנחה שלא עושים כלום". זה קצת כמו לצפות שצה"ל ייתן לנו תסריטים למלחמה הבאה בהנחת היסוד שהחיילים יושבים בבית ושותים קפה, כולל מפעילי כיפת ברזל כרגע. יופי, אז יצא לנו שהתוצאה של מלחמה עתידית מול חיזבאללה היא כיבוש הגליל, ואולי גם חיפה והלאה ומאות אלפי הרוגים רק מהטילים. מה שווה התסריט המקושקש הזה - שהיה נזרק מכל המדרגות בכל פורום מחליט סביר - מלבד הטלת פאניקה לאומית שתוצאתה צ'ק פתוח לכל אמצעי, יהיה לא-קונוונציונלי ככל שיהיה? וכמו שאתה יודע, ההשפעה של צ'ק פתוח לממשלה יכולה להיות מרחיקת לכת, מקריסת המשק ועד קריסת הדמוקרטיה וחיסול המדינה שאתה מכיר. |
|
||||
|
||||
המצב הרגיל של צבא הוא שהוא מגיב לפעולות האויב (נלחם, מגייס מילואים), לא שהחיילים יושבים בבתי קפה. המצב הרגיל של שפעת קשה (אפילו עם יחסי ציבור) הוא שהכל כרגיל. |
|
||||
|
||||
טוב, בעניין הזה אני מקווה שכבר כל העולם יחליף דיסקט. ולפנינו כבר מספר דו ספרתי של מדינות כבר הקדים אותנו בשבועות/חודשים, אז ברור מאד שהמצב הוא לא שהכל כרגיל. זה שלא הכל כרגיל כבר הבנו כשסגרו את הטיסות, וזה היה ממש בהתחלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |