בתשובה לרודי וגנר, 21/04/20 2:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין מאד. תודה. לדעתי, לא נתת את המשקל הנכון לעניין הגילאי, שרבים כאן באתר כבר ציינו את מרכזיותו. ולכן כפי שאמרת שבדיה מיוחדת מבחינת מדיניות הבידוד שלה, אבל ההתרשמות הבלתי מקצועית שלי אינה שהתנהגות המגיפה שם ייחודית בהתאם. (נדמה לי שזה גם מה שאתה אומר). מה שקורה בשבדיה מתאים למה שקרה גם במקומות אחרים (כולל ארה"ב): הגרף של החולים קשה הרבה יותר מתון מגרף המאובחנים. אפילו בניו-יורק המקדם המעריכי של מספר המאושפזים התחיל לרדת בד בבד עם החלת מדיניות ה"השארו בבתים" וגם שם עדיין לא אזלו המנשמים. המודלים באנגליה (אני חושב שאנו מדברים על אותו דבר) צפו אותם תוצאות כמו המודלים האמריקאיים והם כנראה טעו באותו אופן. המודלים הכילו את פילוג הסתברות התמותה (מחלה קשה) ע"פ גיל כפי שנמדד בסין. יתכן שההסתברות היתה יותר מדי "סינית" ולכן מופרזת (הם מן הסתם לא התיחסו לחולים קלים וכיוב'), ויתכן שהם לא שקללו נכון את הקורלציה ההפוכה שיש בין הסיכוי לפגיעה קשה לבין "מקדם ההדבקות". למשל בישראל בממוצע האזרחים המבוגרים יושבים בבתיהם ופחות מקושרים למדביקים פוטנציאליים. בהקשר הזה חשוב הפרמטר הבא: איזה % מקשישי שבדיה גרים בדיור מוסדי לקשישים? בהרבה מאד מקומות מדווח על מיתות מרובות מאוד בבתי האבות (כ-1/3). אלמלא ידעת זאת, היה בהחלט אפשר לחשוב שדיירי המוסדות יהנו מהשגחה רפואית משופרת והגיינה ובידוד מאורגן ומקצועי יותר. בפועל מה שקורה הוא ההיפך. מכל הסיבות הללו אני מסיק שתי מסקנות: א. נראה ששבדיה היא עוד דוגמה לתפקיד המרכזי שמשחק חתך הגילאים בקורונה-19. ב. חשוב לנסות לבדוק קורלציה בין אחוזי התמותה לאחוזי הדיור המוסדי לקשישים וכן לשים לב לעניין של חולים שנפטרים בבתיהם ומותם מתגלה באיחור גדול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. ריחוק חברתי בא לסקנדינבים יותר בטבעיות מאשר, למשל, מדינות הים התיכון. 2. ריחוק חברתי והסתגרות בבתים הם לוקסוס שעניים מתקשים להרשות לעצמם. בשבדיה יש פחות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש הסכמה רחבה שבידוד חברתי (עצמי או כפוי) הוא אפקטיבי. ככל שחולף הזמן משתכנעים הרבים שזה גם האמצעי היחיד שיש בינתיים (אלא אם כן אתה זומם לדלל את אוכלוסיית הזקנים, החולים הכרוניים, הלחוצים, האסמטיים, הסכרתיים, השמנים, ...). רודי כבר תיקן מי שרצה לחשוב שבשבדיה אין הרחקה חברתית ואני לא בטוח שהשבדים הם מתבודדים מטבעם, בודאי לא יותר מהדנים או הנורבגים. המעניין במה שכתב הוא שגם התוצאות בשבדיה הן לא טובות אבל גם לא חריגות. אני רואה בכך חיזוק להשערתי שאמצעי ''בידוד'' הם יעילים אבל לאו דוקא בצורות היותר מחמירות שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, כוונתי אינה שריחוק חברתי פחות מלא הוא יותר יעיל. כוונתי היא שגם ריחוק חברתי חלקי הוא מועיל. כמו ברוב המקרים בחיים צריך לאזן בין כמה סכנות והתוצאה היא פשרה. צריך לזכור מה קרה בשכנתנו המזרחית שניסתה לאכוף סגר מלא כמה ימים לפני ישראל. הערבים התחילו להשתולל ולהתפרע והממשלה נאלצה להרפות מהמושכות לפני שיפילו אותה עצמה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |