|
||||
|
||||
צריך להזכיר שהסגר של מוצאי החג היה קשוח משל אתמול. למשל,במוצאי החג נאסרה תנועת כלי רכב בין יישובים. במוצאי שבת היא היתה מותרת. אז אתה משווה תפוחי עץ לתפוזים סיניים. חא פלא שטעמם שונה. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי ההנחיות לגבי הליכה, ריצה, טיול, שוטטות ברחבי הישוב, נשארו בדיוק אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
הזכרת תנועה ערה של מכוניות - זו הוגבלה חמורות בחג והותרה לאחריו. ואם ראית עשרות אנשים לאורך עשרה קילומטר ריצה, קל לחשב שהמרחק הממוצע ביניהם הוא מאות מטרים. זוגות מן הם גרים באותו בית, גם שלשות סביר. כל מה שתיארת נשמע רחוק מאד מהתקהלויות מזיקות ומדבקות. |
|
||||
|
||||
לא טענתי שהציבור מטומטם ועוסק בהתכנסויות והתגודדויות. כפי שציינתי, אני מתעלם מהאיסור להתרחק יותר מ-100 מטרים מביתי, אבל במוצאי החג התרשמתי שרובו הגדול של הציבור מציית להנחיה המטופשת הזאת. אני אוסיף גם, שלפני שבוע, לפני הטלת הסגר על הערים, מספר האנשים שחלפו על פני בזמן הריצה היה נמוך. לא ספרתי, אבל היה מדובר על פחות מ-20 לאורך כל המסלול שלי. השינוי החד בין מוצאי החג ומוצאי השבת בהתנהגות של האנשים, גורמת לי לחשוד שהם קיבלו לגיטימציה להתעלם מההנחיה להשאר בבתים. על השאלה האם הלגיטימציה באה מהתנהגותם של ראשי המדינה, אני משאיר לסוציולוגים לענות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |