בתשובה לברק, 04/06/02 17:24
חבל, חבל 71653
דובי קננגיסר • בתשובה לברק יום ג', 4/6/2002, 17:27
איזו סמכות יש לרב? יש לו כמה סמכות שהקהילה שלו מייחסת לו. למזלנו לרבנים עדיין את סמכויות בחוק...
מזלנו או לא 71656
ברק • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 4/6/2002, 17:57
אני אשאל שוב - כמה סמכות מייחסת הקהילה הרפורמית לרב בכלל ולרבה בפרט? כמה קבין מתוך זה לקחה כנרת ועל כמה ויתרה?
סמכויות וקהילה 71668
חגית • בתשובה לברק יום ג', 4/6/2002, 19:25
היכרותי עם עם הקהילה הרפורמית בארץ שואפת לאפס (מהצד השלילי), אולם את הקהילה הקונסרבטיבית בארץ ובצפון אמריקה יצא לי להכיר קצת יותר.
הקהילה אינננה רק מתחם בית הכנסת, היא כוללת בית ספר או גן ילדים, לימודי יהדות למבוגרים ולבני (ובנות) מצווה, פרויקטים של קליטת עולים חדשים ועוד.
העובדה שאדם יכול לומר שהוא חלק מקהילה, והדבר לא מתבטא רק בכך שהוא מגיע לתפילה בערב שבת, מעידה על קשר מיוחד בין אנשים שלצערי חסר בחברה החילונית.
אתה שואל כמה סמכויות - תלוי כמה הקהילה פעילה.
אם הפעילות מסתכמת בתפילות של שבת הרי שלרב (או לרבה) לא תהיה סמכות מלבד בנושא זה כי בין האנשים לא יהיה קשר מלבד המפגש בשבת.
סמכויות הרב תלויות גם באנשי הקהילה - למה הם התרגלו, מה הם מבקשים מהרב שלהם וכמובן תלוי גם ברב (או ברבה) עצמו - עד כמה הם מבקשים להיות מעורבים, כמה הם מוכנים לתת לאנשים אחרים סמכויות. כאן אין השאלה האם הרב טוב או לא, אלא כמו בקבוצות חברתיות אחרות תלוי באישיות של המנהיג/מדריך/מנהל פרויקט או במקרה זה - רב .

התגובות שקראתי היו תוקפניות מעט ואני תוהה האם זה כי המגיבים הם מהצד האורתודוקסי ואינם מוכנים לקבל רעיון של יהדות אחרת או דווקא מהצד החילוני שכ"כ מפחד מהיהדות וגם הוא סגור לרעיונות חדשים.
צדקה כנרת בקריאתה - הגיע הזמן שהציבור החילוני בישראל יכיר בזהות היהודית שלו. רק היכרות עם הדת תאפשר את החירות האישית לבחור היתנתקות או מציאת דרך שונה למימוש היהדות.
סמכויות וקהילה 71676
ברק • בתשובה לחגית יום ג', 4/6/2002, 19:42
תודה על ההסבר.

ולתהייתך, בואי ננסה את הדרך השלישית - ייתכן שהמגיבים (אני מהווה עד עתה 50% מה"תוקפנים" שבהם, כך שיותר לי לדבר בלשון רבים) דווקא רוצים לשמוע עוד ועוד על הרעיון של יהדות אחרת, ולכן מצרים עוד יותר על כך שהמאמר לא סיפק את רצונם.
הרעיון של יהדות אחרת 71789
חגית • בתשובה לברק יום ד', 5/6/2002, 18:11
אני לא אטעןלדעת מה הייתה מטרת המחברת בכותבה את המאמר, אך בוודאי שאחת מהמטרות היא לחשוף את ציבור האתר ליהדות הרפורמית.
לפי תגובתך מטרה זו הושגה.
ומה הלאה ? זה תלוי בך. אם אתה באמת מעונין ללמוד, גש לקהילה הקרובה לביתך או צור קשר עם הסניף המרכזי (כמדומני שהוא בי-ם). אין טעם לתקוף את המחברת על כך שלא הציגה את כל הרעיונות עליהם מבוססת היהדות הרפורמית...כך בוודאי לא תלמד עוד.
הרעיון של תקשורת אחרת 71818
ברק • בתשובה לחגית יום ד', 5/6/2002, 23:35
מה אגיד לך, ראשית את מאשימה אותי בהתנכרות לדת, ועכשיו את שולחת אותי, עם הפמפלט ביד, לבית דניאל. אני מודה לך על ההסבר שנתת קודם, אבל טענותיי לא כוונו אלייך וגם לא אל היהדות הרפורמית. היתה לי ביקורת על דגשי המאמר, והבעתי אותה.
אפס מהצד השלילי 71720
האייל הגולה • בתשובה לחגית יום ד', 5/6/2002, 2:00
רציתי להזכיר שחילוניות אינה ההיפך מיהדות, אלא ההיפך מכל הדתות במידה שווה ולכן דין הכת הרפורמית כדין הכת האורתודוכסית (גם אם ערכיה דומים יותר לאלו של ההומניזם המערבי משיקולי התחנפות לקהילה).
אפס מהצד השלילי 71804
סתם אייל רגיל. ככה, לא משהו. • בתשובה להאייל הגולה יום ד', 5/6/2002, 21:59
הבהרה קלה: דת הינה מכשיר חברתי. אין ביינה לבין אמונה באל(ים) כמעט כלום. "דת" הקיבוץ היתה נוקשה ומקובעת כמו "דת" האורתודוכסיה, והיא לא נשענה דווקא על ציווים שמיימים.

הדת מנסה לשלוט בקהילתה ע"י שימוש בבורות, הפחדה ועונשים מתמשכים (חיים האלה, הבאים וחיי דורות ההמשך).
יש עוד מסגרות חברתיות שמשתמשות בכלים כאלה, לא זכור לי שהם זכו כאן (או במקומות אחרים בסביבה) לאהדה, גם הדת לא אמורה לזכות באהדה כזו.

חילוני לא אמור ל"חזור" לשורשים ולהיות "יהודי" כפי שהוא רוצה, ול"האמין" כפי שהוא רוצה - הוא חילוני => אינו מאמין באל.
שמירת מסורות, חגים והיסטוריה משותפת זה דבר יפה,נחמד ובהחלט מלכד. אך (שוב) אין להם קשר לאמונה.

אני רואה ברפורמיות צורה לשלב אתאיסטים, עם חולשה (אשר נובעת מחינוך ומהסביבה) לדת ה"אמיתית" וה"נכונה", במסגרת דתית ולגרום להם להאמין בכח-עליון כלשהו.

לא עושה לי את זה. סליחה.
אפס מהצד השלילי 71973
Noga • בתשובה לסתם אייל רגיל. ככה, לא משהו. יום ו', 7/6/2002, 7:26
הפכת את המושגים. חילוני איננו "לא מאמין", חילוני הוא פרט אשר לא משתייך לגוף דתי מאורגן. מכאן, שחזרה לשורשים היא אפשרית מאוד עבור החילוני.
האתאיסט, לעומתו, כופר בקיום האל, או בקיום כל "כח עליון". מכאן, שאי אפשר "לשלב אתאיסטים", או "לגרום להם להאמין". מי שלא מאמין פשוט לא מאמין, נקודה. אי האמונה לא נובע משיקולי נוחות של קיום מצוות וחוקים, אלא מכפירה בעצם הרעיון.
היהדות האלטרנטיבית אכן יכולה לקרב חילונים לדתיות פעילה, ולי אישית אין שום בעיה עם זה. למה לא. אבל עליך להבין את ההבדל בין חילוניות לאתיאיזם (בישראל, למשל, רק 3% מהציבור מגדירים עצמם אתאיסטים, בעוד מעל 50% מגדירים עצמם חילוניים).
אפס מהצד השלילי 71980
דובי קננגיסר • בתשובה לNoga יום ו', 7/6/2002, 10:10
בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן אבי-חי, 5% הגדירו עצמם כ"אנטי-דתיים", ו- 43% כ"לא-דתיים". רק 35% הגדירו עצמם כמסורתיים (קיטון לעומת סקרים דומים בעבר). מבחינת שמירה על מצוות הדת - 21% לא שומרים בכלל, 43 אחוזים שומרים "במקצת".
כמו כן - רק 65% מאמינים "בלב שלם" בקיומו של אלוהים. מעניין לציין שרק 62% מאמינים בלב שלם שיש כוח עליון המכוון את העולם. כלומר, לפחות שלושה אחוזים מהמאמינים באלוהים, לא רואים בו כוח עליון המכוון את העולם (לפחות, כי יש רבים שמאמינים בכוח עליון שכזה שאינו אלוהים).

סתם שתדעו.
אפס מהצד השלילי 71986
חן שפירא • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 7/6/2002, 10:44
אולי 62% מאמינים בכח עליון המכוון את העולם, ו3% לא הבינו את השאלה?
אפס מהצד השלילי 72007
Noga • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 7/6/2002, 16:32
אם אלו אכן הם המספרים, הרי שהחילונים הם מיעוט בארץ. האמנם?
אפס מהצד השלילי 72048
דובי קננגיסר • בתשובה לNoga שבת, 8/6/2002, 0:40
מיעוט, אבל הכי גדולים מבין כל שאר הקבוצות. אם כי חשוב לזכור שהמסורתיים הם קבוצת ציר שכזו, שיכולה לפעמים לפעול יחד עם הקבוצה הזו ולפעמים עם הקבוצה השניה, ולכן הם אלו שיקבעו לאן תלך ישראל, אם היו שואלים אותנו מתישהו.
קהילה והחברה החילונית. 71830
העלמה עפרונית • בתשובה לחגית יום ה', 6/6/2002, 1:51
"אדם יכול לומר שהוא חלק מקהילה...קשר מיוחד בין אנשים שלצערי חסר בחברה החילונית..."

אני מסכימה איתך שלהיות שייך לקהילה מסויימת זה דבר נפלא. אבל אני בהחלט לא מסכימה איתך ששייכות לקהילה הוא דבר שנמנע מהציבור החילוני.
קהילה כלשהי לא חייבת להיות מאופיינת דווקא על ידי דת מסויימת. הקשר, המעורבות,החינוך יכולים לבוא מכל כך הרבה כיוונים אחרים.

ואת יודעת מה? לתחושתי חברה הישראלית (כן, גם החילונית) רק הולכת יותר ויותר לכיוון של "קהילתיות".
קהילה והחברה החילונית. 71857
דובי קננגיסר • בתשובה להעלמה עפרונית יום ה', 6/6/2002, 11:34
אני לא בטוח שקהילתיות היא כזה דבר טוב. קהילתיות היא תחליף למשפחתיות המתפרקת. היא דבר טוב במובן הזה שלפעמים היא מבטלת את השבטיות (המשפחתית), לטובת קהילתיות על בסיס ערכים. אבל לצערי, הרבה מאוד מהקהילות הקיימות מתבססות על ערכים אנטי-דמוקרטיים ואנטי-ליברליים, והן מהוות סכנה למסגרת המדינית הדמוקרטית. כלומר - הקהילתיות היא סכנה לאינדיווידואליזם.

עזבו. אני מדבר במילים ארוכות. יש לי 6 עבודות, מתוכן 4 במדעי המדינה, על הראש. אני לא מצפה ממישהו להבין את הבלאגן שיש לי בראש כרגע.
אליאס קנטי על מחשבות: 71888
ג. שמעון • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 6/6/2002, 13:54
One sees thoughts stretching their hands out of the water, one believes they are calling for help. A mistake: They live below, intimate and very familiar with one another, just try and pull a single one out alone!
קהילה והחברה החילונית. 72105
חגית • בתשובה להעלמה עפרונית שבת, 8/6/2002, 20:09
את צודקת לחלוטין.
בדברי הייתי צריכה להדגיש שבסביבה בה אני חיה כיום אינני חשה כשייכת לקהילה (כפי שתיארתי חיי קהילה קודם).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות