בתשובה לאריק, 08/04/20 11:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני משקיף על הדברים האלו מפוזיציה אחרת לגמרי, אך לצערי המסקנות שלי עגומות עוד יותר משלכם (מצביעי פרץ מרץ). א. הזהרתי אתכם שמנהיגי השמאל הם רכיכות וצבועים חסרי בושה שמוכנים לירוק על קברי אבותיהם, למען קולות שלא יבואו. לכן קשה לי להשתתף באכזבה. ב. הארועים שאנו עוסקים בהם מוכיחים עד כמה ה"אידאולוגיה" של רל"ב היתה לגיטימית. אני לא יכול להוכיח זאת, אבל אני משוכנע שהרעיון הגאוני של למנות את כל חה"כ של גנץ למיניסטרים הוא פרי זדונו של נתניהו. יתכן שבהתחלה הציע את הגדלת הממשלה כדי שחבורת הצבועים של הליכוד לא תתקע סכין בגבו, אבל ברור שמייד הבחין עד כמה גאוני הרעיון הזה. חבורת הנובו-שרים וסגני השרים הזאת תצביע בעד הארכת כהונתו של רוה"מ וגם מינויו לנשיא המדינה ואח"כ גם לאיחוד המשרות. ג. אבל שחיתותו וזדונו של מר נתניהו הן חדשות ישנות. החדשות החדשות הן ההיענות מקצה לקצה של חבורת חה"כ של חוקן לישראל. תאר לעצמך שחה"כ הללו היו מודים לנתניהו על הערכתו לכשרונותיהם אבל דוחים אותה ועומדים על כך שהממשלה הפאריטטית תשאר בגודלה הנוכחי. קרוב לודאי שנתניהו היה נסוג מכל העסק ואם לא, גנץ היה נתמך לא ע"י 20 מנדטים אלא ע"י 30. לי אישית לא היתה בעיה במקרה זה. ד. אני עדיין לא מכיר תשובה לשאלה - אם האחדות הזאת כל כך מוצדקת בימי הקורונה, מדוע צריך לשחד את כל החסונים בכיסאות מיניסטריאליים? ה. ועכשיו למסקנה העגומה מכולן. חבורת הנבובים המושחתת של חוקן אינם פוליטיקאים ואנשי ציבור מן השורה הראשונה. הם סתם אנשים מן השורה שיכלו באותה מידה להיות מלוהקים לתכנית ריאליטי טלויזיונית. הם מהוים הוכחה שנתניהו אינו עונש משמיים. נתניהו הוא ראש ממשלה מושחת של מדינה מושחתת. בפאראפרזה על ג. ב. שואו, ישראל זכתה לרוה"מ המתאים לה. ו. ההצבעה בפתק לבן או למפלגה סקטוריאלית, קיבלה כאן את ההצדקה שלה. דרכה של מדינת ישראל לא תתוקן ע"י החלפה בקלפי של מושחת אחד במושחת אחר. היא תתוקן רק כאשר בחסדי הגורל, אזרחיה יבחרו להיות הגונים יותר ומושחתים פחות. לכן הסקפטים והמרגיעים למיניהם רשאים להמשיך לצקצק, אבל בישראל בהחלט צריך להחליף את העם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למען הפרוטוקול: הסתייגות מהכינוי „חוקן לישראל״ (ודומיו: הנזל וגרטל). שר בלי תיק הוא לא הרבה יותר מחבר כנסת מן השורה. להפך, הכנסת ה־20 הראתה כמה חברי כנסת מחוץ לממשלה (ביטן, אמסלם וזוהר) יכולים להשפיע. מהשלושה ביטן הוא פוליטיקאי מקצוען (גם מושחת. אבל גם יודע היטב ליצור קשרים ובריתות אד הוק כדי להשיג את מטרותיו). המשימה של גנץ עכשיו היא איך כן לשמור על קשר עם האופוזיציה. בהנחה שתוקם ממשלה, אם גנץ רוצה למשוך לכיוון שלו, הוא חייב לקבל מדי פעם את אצבעות האופוזיציה. או לפחות לשמור על אפשרות להשתמש בהן. ולשם כך הוא חייב להמשיך לתחזק את הקשרים עמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שהתקף הזעם שלי שכך, אני מבחין שיש משהו חשוב מאד בתגובתך. אני דוחה מן המותן את 2 הנקודות שהעלית, אבל חושב שהכיוון אליו כיוונת הוא חשוב, כפי שכנראה מלמדים הסקרים. כמובן שהכעס אינו על הלשכה והמיצובישי החדשים של סגני השרים הממונים על קליטת העלייה מאנטרקטיקה. וכבראני ואחרים העלינו את עניין החוק הנורבגי. הכעס הוא על הנפיחות וחוסר המודעות של אנשים הסבורים שהם כאלו מופעים של הגניוס היהודי שראוי לוותר להם על הפז"מ בשורות האחוריות של הכנסת בדרכם לכס המיניסטריאלי. מלבד העלות המיותרת, צריך להזכיר גם את הנזק הממשי שגורמים "מכובדים" מיותרים לפעילות הרגילה של הממשלה ומשרדיה. אפילו שרים בלתי תיק נוטים להפריז בערך של מה שהם אומרים בישיבות הממשלה ולהקל ראש בנזק של גזילת זמן. אני גם לא מקבל את הערכתך לפעילות האופוזיציה. חלק גדול ממה שחסידיו של ביבי מייחסים לקוסם הפוליטי שלהם, נובע מזה שמולו עומדת לא אופוזיציה אלא אופוזיציות. מי שרוצה לבנות על אחדות ונחישות הגוש הפוליטי המורכב מן הרשימה המשותפת, יש עתיד, ליברמן ומרץ, הוא או לקוח של כזבי הקוסם או אדם הרבה יותר אופטימי ממני. למעשה המחיר העיקרי של מעשי גנץ כבר שולם. כחול-לבן ועיקרון הרל"ב היו ציר המרכזי שסביבו התלכדה האופוזיציה. ברגע שגנץ ויתר על הדגל הזה, האופוזיציה התפרקה למפלגות העוינות זא"ז לא פחות משהן נגד הקואליציה. יחד עם זאת, אני ועוד 20 מנדטים בסקר של עמית סגל מוכנים לשקול ברצינות את האפשרות שגנץ ופמלייתו פועלים מתוך פטריוטיות והענות לצרכי השעה. אני לא יכול להגיד שאני מרגיש שגנץ רימה אותי ואני לא יכול להתחייב שהצעד שלו מונע ע"י רדיפת כבוד וסמכות. אני יכול לקבל את התסריט הבא: את הגדלת הממשלה דרש נתניהו כדי שעושי דברו לא "יתהפכו" עליו. גנץ וחבריו ידעו שאם לא יענו למזימתו של ביבי, אין עסקה והם לא "יכנסו מתחת לאלונקה". אני לא חוזר בי מטינתי לגנץ וסיעתו מפני שאני מתקשה מאד לראות את התועלת שיפיק הנישא על האלונקה מן האלונקאים החדשים. הטיעון לפרץ הפטריוטיות של גנץ ופרץ שגרם להם לסגת מדגל הרל"ב, היה שהשעה אינה כשירה להחלפת נושאי התפקיד. אני יכול לקבל זאת, אבל אני לא רואה איך אפשר לישב זאת עם "כניסה מתחת לאלונקה" של מיניסטרים חסרי כישורים, לא מנוסים ו/או מיותרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו הסקר של עמית סגל, ראיתי שהליכוד קיבל שם 43 מנדטים, כמעט בלי גריעה מקולות הגוש שלו. מישהו יודע להסביר אם המקור לקילוח המנדטים הזה הוא הרבה בוחרי מרכז / כחול לבן (ואם כן - מה הרציונל?) או לא (ואם כן - מה המקור?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר יכול להיות כפול. האלקטורט העתידי של כ"ל מורכב בחלקו ממצביעי יעלון/הנדל/האוזר ובחלקו מאנשי גוש השמאל שנטשו את האידיאולוגיה המדינית/חברתית של השמאל ובדרכם למחנה הימין פשוט עצרו בכחול לבן. הווה אומר, גוש השמאל התרוקן עוד יותר ממה שמקובל לחשוב (אם אפשר לתאר דבר כזה). גם אני מפקפק אם הסקר הזה משקף מה יהיה בבחירות רביעיות. לדעתי גנץ לא יקבל אפילו 10 מנדטים והבלוק של ביבי לא יתקשה לעבור את מחסום ה-61 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי הנתונים האמיתיים אי אפשר לדעת, אבל זה לא טריביאלי שמנדטים זה עניין יחסי ולאו דווקא קשור למצביעי כחול לבן שפתאום מצביעים ליכוד? עליה במנדטים לאו דווקא אומרת שאנשים ״עברו צד״. אנשים יכולים גם לא להצביע (כלאמר לענות בסקר שלא יצביעו לאף אחד). אם מספיק עושים זאת כי איבדו אמון ביכולת שלהם להשפיע (למה להצביע למפלגת מרכז או עבודה אם זה גם ככה קול לביבי?!) מפלגות עם ציבור מצביעים נאמן (ליכוד, מרצ...) יהנו מעליה במספר המנדטים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |