|
||||
|
||||
קראתי את המאמר שהפנית אליו, והוא הגיוני - כמו פרסומים אחרים שהגיעו למספרים אחרים. אני לא מבין באפידמיולוגיה, אבל כן במידול-מתמטי ובסטטיסטיקה - וחוות דעתי המקצועית היא חד משמעית ונחרצת: "אני לא יודע". ייתכן שבסוף יסתבר ששיעור התמותה הוא רק 0.6%, וייתכן גם שיסתבר שהוא 6%. עוד נושא שאני לא מבין גדול בו הוא ניהול מדיניות ציבורית, אבל אני כן יודע מה זה קצב מעריכי ומבין את מרווח-הטעות שהוא מאפשר (הוא לא). אין ברירה אלא לקבל כהנחת-עבודה את הגבוהה מבין ההערכות הסבירות. אין סיבה לחשוב ששיעור התמותה בישראל הוא נמוך. זו אותה טעות אלמנטרית שאנשים עשו (ועוד עושים?) לגבי גרמניה. שיעור התמותה בישראל עיקבי לגמרי עם השערת האפס, לפיה הוא דומה לשיעור התמותה בכל העולם. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את הטענה שלך. שיעור התמותה בישראל ובגרמניה הוא בפירוש נמוך מאוד בהשוואה לצרפת, איטליה, ספרד וארה''ב. אבל המסקנה היא לא ששיעור התמותה האמיתי בישראל ובגרמניה נמוך, אלא שמספר החולים המדווח בהן קרוב יותר למספר האמיתי. |
|
||||
|
||||
הטענה שלי היא שיהיה אשר יהיה שיעור התמותה הבסיסי מהקורונה (נגיד כ-3%), אין אינדקציה לכך שהוא שונה מהותית ממקום למקום (ובפרט, אין סיבה לחשוב שבישראל או בגרמניה הוא נמוך במיוחד). אני מסכים עם מה שכתבת. ובנוסף לכך שמספר החולים המדווח בהן כנראה קרוב יותר למספר האמיתי, גם מערכות הבריאות בהן עוד לא הגיעו לרוויה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים בעקרון שאין סיבה שיהיו הבדלים ניכרים (פקטורים או סדרי גודל כמו שזה נראה במספר מקומות) במספרי התמותה בין מדינות דומות (גרמניה והולנד לדוגמא). למרות שהבדלים יהיו: אחוז האוכלוסיה הקשישה, בריאות כללית של האזרחים, והמאמץ של הרופאים בביצוע החייה, מספר מכונות ההנשמה והצוותים הרפואיים. הבדלים ניכרים ברמת ההדבקות יותר סבירים בגלל אופי ההדבקה. אבל הייתי נוקט משנה זהירות בניתוח "הנתונים", רב הנסתר על הנגלה. אני לא אתפלא אם כשהאבק ישקע נגלה שלא הבנו מה קורה ופעלנו כעיוורים באפלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |