 |
לגבי שיבוט, היהדות פתוחה ומתירנית יותר. לא במקרה אותו רופא איטלקי תמהוני (אנטינורי) הכריז לפני כשנתיים שהוא שואף כי התינוק המשובט הראשון ייוולד בארץ הקודש.
האיסור על שיבוט בישראל עומד כנראה להתמסמס איכשהו (אלא אם יקרה משהו לפני ינואר הקרוב):
ההבדל בין הדתות נובע מהמעמד השונה שיש לביצית מופרית/עובר בשתיהן. אבל חשוב להבחין שאיסור שיבוט קיים בעיני הנוצרים גם לגבי שיבוט תאי גזע עובריים, שהוא נושא אחר לגמרי ואינו קשור ל"שכפול" בני אדם:
אבל אני פה מסיבות אחרות. קראתי את הדיון והוא מאלף, אבל נראה שרוב הנימוקים *נגד* שיבוט מופנים בעיקר נגד גורמים שאמורים להילוות אליו - גורמים שאינם ממן העניין, או שקיימים כבר היום. למשל, שיבוט אינו גוזר בהכרח ברירת תכונות מפורטת של העובר (מי אמר שהברירה תהיה יותר מפורטת מאשר הברירה שמתבצעת כיום בהפריות מבחנה? מי אמר ששיבוט גורר בהכרח ברירת גנים?)
הנימוקים נגד שיבוט בגלל החשש להולדה של אנשים למטרות "שטניות" שונות, על יצירת גזע עליון וכו' נדחו כיוון שהם נובעים מחוסר הבנה של הטכנולוגיה.
מעניינים יותר הנימוקים הפסיכולוגיים: איך הורים יתייחסו לילד משובט, איך הוא יתייחס לעצמו. לטעמי, הנושא יהפוך לכמעט נון-אישיו בתוך שנים ספורות מתחילת היישום הממשי, וילדים משובטים יהיו "נורמלים" בהתייחסות אליהם כמו ילדים מאומצים או ילדי מבחנה. אין לי סימוכין, זו תחושה, אבל אני יכולה להביא קבלות מהעבר.
אם כך, מה שנשאר לנו זה עיסוק בדינמיקות בין-משפחתיות וחשש לילדים שלא יהיו מקובלים בכיתה. כל זה אומר, שהדיון על הלגיטימיות של השיבוט הופך לנושא אנתרופולוגי או פסיכולוגי. לא מוסרי, לא מדעי-טכנולוגי (בהנחה כמובן שהטכנולוגיה תהפוך אפשרית בבני אדם, כלומר סיכויי ההצלחה יעלו דרמטית). זה בקושי עניין סוציולוגי (שוב המקבילה שמשמשת אותי היא ילדי מבחנה). יידרשו קצת תיקוני חקיקה, להבטיח על בסיס איזה קריטריונים יותר לשבט (שוב כנ"ל) - וזהו. ההמשך יהיה בכתבות במגזיני נשים ("עודדי את הילד המשובט שלך לדבר בחופשיות על יחסו לאביו").
אנא, תקנו אותי אם אני טועה. ככל שאני קוראת יותר בנושא, אני מתחילה לחשוב שהחששות משיבוט חסרי בסיס של ממש.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש