|
באמת, מהטובים והמהנים שיצא לי לקרוא כאן.
בעניין ההיבט הפסיכולוגי,זווית אישית, ולא בהכרח רלוונטית לסוגיה החברתית, אבל בכל זאת:
יש קסם לא מבוטל באקראיות וחוסר ידיעה, לפעמים גם בתור תחליף מחשבתי לחופש רצון. אני חושב שאני לא היחיד שחש אי נוחות מידית כל פעם שמישהו מצליח במידה זו או אחרת לבסס טענה שכל ההויה האנושית היא תוצר ישיר המוכתב על ידי גנים אנוכיים\\תכתיבי החברה\\ התת מודע\\ מאבק המעמדות\\ חרדת מוות\\ הכנת פיצה (מחק את המיותר לפי סוג הדטרמיניזם המעשי החביב עליך).
כך או כך, אין בכוונתי לדון בסוגיה הזאת, אלא לנסות להשליך מהתגובה שהיא מעוררת אל נושא המהונדסות הגנטית מנקודת המבט של המהונדס- אני יודע שאותי זה היה מטרף לשמוע מאבא\\אמא שאני חם מזג, אוהב תה עם נענע, ושונא ג'ינג'ים כי ככה הם הכינו אותי, ומטרף כפליים לשמוע שהסיבה שזה מפריע לי היא שציינו בטופס שאני מושפע רגשית מהמחשבות הפילוסופיות שלי.
זה לא שאני מחסידי בורות היא ברכה, אבל לפעמים כשהשאלה על למה אני כפי שאני היא "ככה", יש בזה לא מעט נחמה- ואפילו אם יש תשובה מפורטת ונהדרת שנוגעת למני שעשועי אטומים ומולקולות שהתרחשו בזמן ההפריה, היא עדיין נשארת ברובד תחתון מאוד, אחר לחלוטין והרבה פחות משמעותי מאשר זה שההורים שלך רצו מפרט תכונות כלשהו.
|
|