|
לא, המספרים מטעים. ראשית, רוב האנשים מפתחים סימפטומים קלים שדומים לשפעת, ורק מיעוטם הם מקרים קשים. בסין שיעור המקרים הקשים הגיע ל 18% מסך המקרים, אבל כנראה שברמות חשיפה נמוכות יותר גם שיעור המקרים הקשים נמוך יותר. שיעור המקרים הקשים בקוריאה מסך כל המקרים שם הוא קצת יותר מחצי אחוז, אבל מספר זה יגדל. בדרך כלל עוברים כמה ימים בין התחלת הסימפטומים לבין ההחמרה למצב של מקרה קשה. משום שתקופת הדגירה ארוכה, ומשום שהקוריאנים בודקים את כל מי שיש חשש שנדבק, כדי לבודד אותם, הבדיקות מגלות את נשאי הנגיף עוד לפני שהם מפתחים סימפטומים. בעוד שבוע-שבועיים, כאשר המחלה תתפתח אצל חלקם, ומתוכם חלק יהפכו לקשים, היחס של המקרים הקשים יגדל. מעניין יהיה לראות את ההבדל במספרים הסופיים בין קוריאה וסין, כדי לראות כמה גדול יהיה ההבדל ביניהם.
בגלל זה המספרים באיראן שלא מסתדרים כל כך מטרידים אותי. היחס שם, גם בין מספר המחלימים וגם בין מקרי המוות, לבין סך המקרים שהתגלו, גורם לי לחשוב שהם תפסו מעט מאוד מהמקרים בפועל, והמגפה מתפשטת שם בלי בקרה.
|
|