בתשובה לשוקי שמאל, 29/01/20 19:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסתבר שבנוסף לניצול המיני של שפחה בת 14 (וצחצוחי מלים לא ימרקו את העובדות האלה), ג'ורג' וושינגטון גם מכר שיניים של עבדים שלו לרופא שיניים. לפי היומן שלו הוא שילם "לניגרו 6 פאונד ו-2 שילינג עבור 9 שיניים לד"ר למויין". לכאורה תן וקח, רק שלא ברור (במשמעות של די ברור) אם העבד הסכים, בדומה להסכמה של סאלי האמינגס. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לקרוא לזה צחצוחי מילים ואני יכול לקרוא לזה אנאכרוניזם. אתה יכול גם להתעקש על הקדמת יחסי המין ביניהם בקרוב לשנתיים למרות שנמצאו מעברים שונים של תעלת הלמנש וגם להתעלם מכך שהיחסים הפדופיליים הללו המשיכו עד זקנה ושיבה וסאלי המינגס היתה למעשה בת זוגו של ג'פרסון עד מותו. אני מניח שיהיה מאד קשה להסביר לאנשים שחורים את האמביוולנטיות של היחסים בין לבנים לשחורים בארה"ב בתקופת העבדות. אני פחות מזדהה עם לבנים המתעקשים להבין את הנושא אך ורק מנקודת המבט השחורה. אני יכול להציע לך 2 עובדות לנקודת המבט האולימפית שלך: א. למעשה מצבם של השחורים בדרום הורע לאחר ששוחררו מעבדותם. ב. בסופו של דבר הלבנים ביטלו את העבדות בארה"ב. אף אחד לא כפה זאת עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרענן לשמוע - דווקא ממך - שטובה היתה העבדות מהחירות. אני צריך לזכור את זה לדרשת ליל הסדר הבאה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא מה שכתבתי. ציינתי את העובדה הידועה למדי, כי מצבם החברתי-כלכלי של שחורי דרום ארה''ב הורע מאד לאחר ששוחררו. לא ידוע לי שהם או מישהו מטעמם בקש לחזור לעבדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי זה בדיוק מה שכן עלה מדבריך. אפולוגטיקה לבנה. להזכירך, העבדות בוטלה - פורמלית, רק פורמלית - ארבעה עשרים ושבע שנים - אחרי הכרזת העצמאות, ולהלכה המסגרת החוקית-חברתית שהחזיקה אותה המשיכה עוד 100 שנה. ולעניין סאלי האמינגס, מה משנה כמה פעמים היא עברה עם הבעלים שלה את הלמאנש? הוא לקח אותה איתו כשהיתה בת 14 ונכנסה להריון בגיל 16, בהיותה שפחתו ונשארה כזו עד מותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שעירו של ג'פרסון כבר לא מרגישה כך. היום שארלוטסוויל לא תחגוג את יום הולדתו של אב האומה ותציין את החרבתו של המוסד שג'פרסון, מה לעשות, קידש - העבדות. חג חדש, "יום החרות והחופש", מציין את כניסת חיילי היוניון לעיר ב-1865 ושיחרור העבדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאתה עושה דרבוקיה לאדם חשוב כל כך בתולדות הדמוקרטיה בעולם והמוסד אותו קידש ג'פרסון היה אוניברסיטת וירג'יניה ולא מוסד העבדות. פה אתה סתם נסחף להפלגות ואנכרוניזמים בנוסח הפדופיליה. רבים מתושבי שרלוטסויל הם שחורים ותומכי ארגון ה-BLM הפופוליסטי, וזכותם לא לחגוג את חגו של בעל עבדים. הסיכוי של מישהו לשכנע אותם (ואותך) שג'פרסון לא היה פדופיל וסדיסט בנוסח סוויני טוד דומה לסיכוי לשכנע את יהודי תימן שאף אחד לא חטף את הילדים שלהם. אם ג'פרסון היה צבוע ותומך עבדות, מדוע מתאמצים כל כך צאצאי ילדיה הלבנים וצאצאי בנה השחור של סאלי האמינגס שמורשתם כצאצאיו של תומס ג'פרסון תוכר? עד כמה שזכור לי פסלו של רוברט אי לי רמטכ"ל צבא הקונפדרציה לא הוצא מפארק המריבה בשרלוטסוויל בגלל התנגדות תושבים לבנים רבים. אני אתחיל להתלהב מכל יזמה שחורה ביום שהם יחדלו לשכתב את ההיסטוריה ע"פ טעמם וילמדו לחיות עם הסטיות וחוסר הרגישות של הלבנים כפי שהלבנים למדו לחיות עם מלקולם X, יואי פי ניוטון ואלייג'ה מוחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמהה. גדולתו המדינית של ג'פרסון לא מוטלת בספק, אם כי כיום היא עומדת בפני אתגר גדול מאד שמאיים עליה. העיר, עד כמה שידוע לי, לא הסירה את פסליו, האוניברסיטה עדיין מתגאה במייסד שלה ג'פרסון ועוד. האם לציין את יום שחרור העבדים ולא את יום הולדתו של בעל עבדים זה שכתוב הסטוריה? האם אתה מביע הסנטימנט שהוא מעט גאווה פצועה על פריוויליגה שנלקחת ממך לטובת הכרה בצדק ושיוויון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו השלב עבדות כבר הייתה מאוד לא מקובלת בעולם התרבותי. אם אני לא טועה, הצהרת שחרור העבדים גרמה לכך שבריטניה לא התערבה במלחמת האזרחים למרות האינטרס שלה בנצחון הדרום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אבל סבורני שיש עניין בניתוח מפורט יותר של ההסתייגות מן העבדות. אכן עידן הנאורות באירופה הוליד הסתייגות עקרונית מן העבדות, אלא שההסתייגות הזאת התבטאה בצורה משונה מאד בצפון אמריקה ולכן אני כל כך מתעניין בדמותו של ג'פרסון שהסתייג מן העבדות באופן עקרוני והיה בעל עבדים בעצמו. אפשר לסבור שההתנגדות לעבדות היתה צפונית אלא שגם זה לא נכון. המהומות והפרעות נגד שחורים במדינת ניו-יורק בשנת הבחירות (מהומות מטבעות הנחושת) מלמדות שהצפוניים שנאו ופחדו מן השחורים, אולי יותר מן הדרומיים. נראה לי שהנטייה היום היא לשכוח שתנועת ההתנגדות לעבדות (האבולישיניסטים) בארה"ב היתה בעיקרה תנועה דתית של פרוטסטנטים אדוקים (למשל קוויקרים) והמניעים היו דתיים. באשר לעמדת בריטניה (מתוארת במפורט במצעד האיוולת של טוכמן) מה שכתבת נכון רק חלקית. למעשה אנגליה הממסדית שהיתה זקוקה לכותנה האמריקנית נטתה בכלל לטובת הדרום. החשש היה שבריטניה תכריז מלחמה דוקא על הצפון כדי לפרוץ את המצור הימי שהוטל על הדרום. באופן כנראה חריג בהיסטוריה דוקא מעמד העובדים נקט עמדה מוסרית נגד העבדות שהיתה מנוגדת לאינטרסים שלו. אאז"ן עובדי הנמל בליברפול סרבו לפרוק אניות של הדרום כאות של התנגדותם לעבדות. שחרור העבדים בדרום ב-1863 אכן הרחיק את האפשרות שבריטניה תכריז מלחמה על הצפון דוקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אפשר לסבור שההתנגדות לעבדות היתה צפונית אלא שגם זה לא נכון. המהומות והפרעות נגד שחורים במדינת ניו-יורק בשנת הבחירות (מהומות מטבעות הנחושת) מלמדות שהצפוניים שנאו ופחדו מן השחורים, אולי יותר מן הדרומיים'' - אתה מתבלבל בין עבדות לבין גזענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בור ועם הארץ בכל מה שקשור לנושא, אבל באופן כללי אין סתירה הכרחית בין גישה פוליטית/מוסרית/חברתית מסוימת לבין הפרקטיקה, בגלל אילוצים שונים. אם כך ייתכן שג'פרסון התנגד לעבדות אבל כל עוד היא היתה חוקית ונפוצה הוא לא היה יכול להתחרות בבעלי עבדים אילו היה עליו לשלם משכורות תמורת עבודה שהם קיבלו כמעט בחינם. כל מה שהיה ביכולתו לעשות הוא להיטיב את התנאים של עבדיו במידת האפשר. זה מה שהוא עשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הנראה לי זה אכן חלק מן התמונה. יתר על כן, ג'פרסון היה שקוע מרבית חייו בחובות כבדים. עבדים היו רכוש רב ערך והוא אכן מכר עבדים כדי לפרוע חובות. המקורות ההיסטוריים אכן טוענים שהיחס לעבדים במונטיצ'לו היה טוב בסטנדרטים שהיו מקובלים אז. ראיתי עכשיו מאמר בעיתון אמריקאי הטוען טענה הפוכה. לדברי הכותב ג'פרסון היה בצעירותו מתנגד עבדות עקרוני ונחרץ (כמו נניח בנג'מין פרנקלין או תומס פיין). כאשר התבגר הוא שינה את דעתו והחל לראות בעבדות חלק טבעי ובלתי נמנע מן החיים. ג'פרסון בתקופתו כמדינאי פעיל העביר מספר חוקים שהגבילו את הסחר בעבדים, אבל אפשר לטעון שהחוקים הללו נועדו כדי למנוע את ירידת ערכם של העבדים. ככלל ג'פרסון לא עשה משהו משמעותי למען העבדים ולא ידוע לי שהוא עשה/אמר משהו כדי למנוע מלואיזיאנה להפוך למדינת עבדות. אני פחות משוכנע מן הטענה הזו, בעיקר מפני שהיא מניחה איזושהי מידה של יושרה המאלצת אדם לישר את אורח חייו עם עקרונותיו. בפועל, בני הדור ההוא דוקא אופיינו ע"י צביעות ומוסר כפול. הם דברו גבוהה גבוהה על חירות וזכויות טבעיות שאין לשלול, אבל חיו בחברה מעמדית מאד מאד לא שיוויונית. לדוגמה אפילו הקצונה הצבאית לא היתה עניין של הכשרה וידע צבאי, אלא עניין מעמדי ואפילו דרגות הקצונה הנמוכות נרכשו בכסף. לדעתי יש שתי ראיות חזקות ביותר לכך שיחסו של ג'פרסון לעבדיו היה יותר קשור להרגליו ואורח חייו מאשר לעקרונותיו ושתיהן קשורות לילדיו מסאלי המינגס. השמועות אומרות שסאלי המינגס הסכימה לחזור עם ג'פרסון לוירג'יניה רק לאחר שהבטיח לה שישחרר את ילדיה. לילדים הללו לא היה ערך כלכלי והיחס אליהם היה כאל בני משפחה עניים ולא כאל עבדים. לראיה, כאשר הללו "ברחו" ממונטיצ'לו, איש לא חיפש אחריהם. ובכל זאת ג'פרסון לא טרח בחייו לשחרר אותם. במשך שנים רבות ההיסטוריונים נטו לחשוב שילדיה של סאלי המינגס לא היו ממנו אלא מבן אחותו (והוא אכן התיחס אליהם כאל קרובי משפחה ולא כאל ילדיו). מקור הידיעה הזו היתה עדות מפורשת של דודן אחר. רק בדיקות דנ"א במאה ה-21 הפריכו את העדות הזו, לפחות לגבי צעיר בניה של המינגס, מדיסון. השקר הכנראה מכוון של הדודן הזה מלמד על הדרך בה התיחסו בני הדור ההוא לשאלות מעין אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת :" אף אחד לא כפה זאת עליהם"? לא היתה שם איזה מלחמונת שכפתה את הכרזת האמנסיפציה והתיקון ה-13 על מדינות שנמצאו במלחמה אלימה מול הצד הכופה? יש מעט דוגמאות בהיסטוריה של כפיה כל כך מובהקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינקולן לא בדיוק חשב שצריך שיוויון זכויות לשחורים, והאמנסיפציה, שסיבותיה היו יותר צבאיות, לא כללה מדינות גבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיקון ה-13 (וה-14) כללו את כל המדינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצהרת האמנסיפציה של לינקולן (בקישור שהבאתי) היתה ב 1862. התיקונים ה- 13-14 היו ב- 1865, קצת לפני הרצח של לינקולן וסיום מלחמת האזרחים, וב- 1868, אחרי שהמלחמה הסתיימה ולינקולן כבר לא היה בין החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להודות שאני פשוט לא מבין. אחרי שלושה ימים שאני קורא את התגובה שלך לתגובה שלי, אני די משוכנע שאין בינהן קשר. אתה בטוח שהגבת לתגובה הנכונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסה לשים את הדברים על ציר הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי את הדברים על לוח הזמנים מלחתחילה. אתה בטוח שיש קשר בין התגובה שלך לשלי? אם כן, אולי כדאי שתגלה לי אותו במקום לתת לי רמזים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי ברור ומפורש. אם לא הבנת, לא קרה כלום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |