בתשובה לרועי, 01/06/02 23:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, קודם כל בגלל שאני מרגיש נורא לא נעים עם ההודעה הזאת, בגלל שיש לי חלק קטן (מה זה קטן? קטנטן, אפילו זה לא, בסך הכל התחלתי בתור האלמוני ששאל את ריקי אם תנובה מיצרת קפה? (רציתי לדעת!) ואח"כ הוספתי שם עוד איזה תגובה-שתיים (שלוש גג) לת'רד) בכל הבלאגן הזה, החלטתי להיות קצת פרודוקטיבי, ולהגיד שמאז ומעולם אפשר היה לדעת מי הם האנשים שעורכים את האייל. הלינק מופיע בתחתית כל עמוד, ובכל זאת הבאתי אותו גם לכאן: http://www.haayal.co.il/about.php3 שנית, וכמו שכתבתי גם בהודעה שתיכף ימחקו לי (אפשר לקשר להודעות האלה?), הייתי מעונין לדעת מי הם אותם "רבים וטובים מהקוראים והמגיבים הקבועים" אשר עזבו את האתר בעקבות ההידרדרות ברמתו. באייל לימדו אותי שכל משפט שאתה כותב צריך להיות מגובה בהוכחות ובמראי מקום, לכן אני חושב שכדי המערכת תוכל לעמוד מאחורי קביעתה זאת, תספיק רשימה של כארבעה-חמישה מגיבים (אתם יודעים מה, נהיה לארג' איתכם - שלושה) אשר עזבו לאחרונה את האתר. (כפי שכבר ציינתי בהודעתי ה"מנוחה לעתיד" (ביטוי שלמדתי מהמגיבה האיכותית, ריקי1) אני מקווה שבתור דוגמאות לא אזכה לקבל את שמותיהם של אלכס מאן, ושי כהן). לסיום רק אומר, שאני מבין ומקבל (בחלקה, אבל לא שזה משנה או צריך לשנות למישהו) את החלטת המערכת, ואני מבטיח לנסות להתיישר לפי הסטנדרטים החדשים. כל זאת כאמור מבלי לפגוע בהצהרתי הראשונית, על פיה יש לי רק חלק קטנטן (וגם זה לא) בהשתלשלות האירועים, וגם "אני לא עשיתי כלום, זה היה ככה כשהגעתי". תודה, וסליחה. 1 אם שורה זאת היא עילה למחיקת הודעתי, אני חוזר בי מייד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מי הם האנשים וזה כלל לא מעניין אותי יותר מידי. מה שכן הפריע לי באיזה שהוא מקום שינוי הסגנון לסגנון הצעקני שקיים בפורומים אחרים. (לא שהתלוננתי או משהו) בנוגע לעורכים, יתכן שעצלנות גרמה לעיני לפספס את המקום בו הם רשומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אבל גם לא כל-כך קשה. די בית זונות האמת, מישהו בא נגדי "ראש בראש" בכספת?). וואו איזה כיף להגיב להודעות של עצמי, אני מרגיש כמעט כאילו הייתי מיכאל שרון. באופן רשמי חזרתי לכאן כדי לציין שלא קיבלתי תשובה לשאלתי המקורית: "מי הם אותם רבים וטובים מהקוראים והמגיבים הקבועים אשר עזבו את האתר בעקבות ההידרדרות ברמתו?". סתם כאילו, אני מכבד את זכותם של העורכים לא לענות לי, אני אפילו מוכן למות על זכותם זאת (טוב, אז לא)אבל רק רציתי לוודא שהדברים אכן ברורים וידועים לכל. באופן לא רשמי, רק עכשיו קראתי את התגובות שנכתבו לי מליל אמש, ואין מה להגיד, הלב נצבט. לא קל לראות תגובות שנלכדו לנצח באזור הדמדומים, ניתנות לקריאה אך לא ניתנות לתגובה, ניתן לראותן אך לא ניתן למוצאן במנוע החיפוש. כמו נשמות טועות המרחפות להן בין החיים למוות, ולא מוצאות להן מנוחה. בכל אופן עלתה במוחי תהיה(1) לגבי גישת ה"ללכת עם ולהרגיש בלי" המגולמת במדיניות החדשה הזאת. אין לי ספק שכעת, אחד מהלהיטים של כל מאמר יהיה פינת ההודעות שהמערכת מצאה בלתי ראויות. כמעט כל אחד ירצה לדעת כמה מלוכלכות באמת הן אותן הודעות בלתי ראויות. איפה תתחיל הבעיה? ניקח לדוגמה את כל אותם אלמונים (לא מכיר אותם) שהודעותיה של אסתי גורמות להם לדחף בלתי נשלט לתגובות נגד. עד היום כמעט בכל המקרים, טרחה אסתי להגיב להודעות העוינות בנסיון (שלעיתים אפילו התברר כמוצלח באופן יחסי) להעמיד את האלמונים במקומם. כעת, בעקבות המדיניות החדשה, יוכל כל אלמוני להשמיץ (באופן שאינו מנוגד לחוק) את אסתי (או כל מגיב אחר כמובן), ובעוד שהשמצתו זאת תיוותר לנצח בפינתה עתירת הרייטינג, יוותר המגיב המושמץ נטול כל אפשרות תגובה. לסיום, רציתי להודות לאלמוני הארסי על חברתו, ולמסור לאלמוני האחר לגמרי שאני לא שולל את השערתו על הסף. (1) אני מודע לעובדה שיתכן כי בשלב זה התהיות שעולות במוחי כבר לא ממש מעניינות, ואולי אפילו די מעצבנות רבים מהקוראים והמגיבים הקבועים (אלה שעדין לא עזבו). להגנתי אני יכול רק לחזור על התירוץ המופיע בכותרת, ולהכריז בזאת (כפי שכבר הכרזתי) על הפנמת הסטנדרטים החדשים של האייל, לגבי יתר המאמרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לתחזיתך שפינת התגובות המוסרות תהיה עתירת רייטינג: שים לב שכגורם נגד לסקרנות, יהיה הרבה יותר קשה לעקוב אחריה: אין סימן שיראה לך שיש תגובות מוסרות חדשות, וכו'. מאינטרוספקציה, אני מבין על מה אתה מדבר: יש לי דחף מציצני עז לראות את התגובות המוסרות. אבל הטרחה בכך תהיה כה גבוהה, שברור לי שאני אוותר. שזה קצת מתסכל במישור המיידי, אבל כשאני חושב על זה, אז טוב שכך (ותודה לטל שהביאנו עד הלום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמות *תועות*. אתה זה ש*טועה* (במקרה זה). תנובה אינה מייצרת קפה, אבל החלה לאחרונה לייצר חלב מיוחד לקפה (10% שומן, בקרטון חום-לבן של חצי ליטר). ריקי התכוונה כנראה לכתוב "שתי כפיות קפה ג'ייקובס, שלוש כפיות סוכר חום, מהול ב*חלב* תנובה %10 שומן". אין טעם למהול קפה בקפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אני יפה, כואב לך?! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |