|
||||
|
||||
כלומר: יש שופטים שנותנים היתרים לחפש בבתים בקלות רבה מדי (מבחינתי שני הדברים פוגעים פגיעה חמורה בפרטיות, אבל החוק מאפשר את הפגיעה הזו בנסיבות שונות, ובאישור של שופט). מה כאן בדיוק מופרך? |
|
||||
|
||||
בקרוב תיאורים קורעי לב על איך המערכת המשפטית רודפת את אפי נווה. |
|
||||
|
||||
(אבל עכשיו קיבלתי תירוץ רשמי לכך שאני לא רוצה לאכול תפוצ’יפס ודומיו) |
|
||||
|
||||
המופרכות לא קשורה במה שכתבת בשורה הראשונה. אני כפרתי בטענה שהעובדה שאולי נמצאו ראיות שקושרות יחסי שוחד בין אפי נווה לאתי כרייף לאחר הפריצה הבלתי חוקית לטלפון שלו, נותנת היתר חוקי לחפש בטלפון שלה מעשים דומים שנעשו אולי עם אחרים. ואכן מסתבר שהמשטרה לא בקשה את צו החיפוש בנימוק הזה (ללא קשר לכך שהנימוק שבגינו כן בקשה את צו החיפוש מוזר אף הוא). |
|
||||
|
||||
כשנותנים צו חיפוש לבית, האם צריך להגדיר מראש מה אמורים למצוא שם? |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שייתכן אחרת. אבל ללא קשר לכך הדוגמה אינה טובה כי זה לא דומה לחיפוש בפלאפון. כשמחפשים משהו בבית מבחינה טכנית מוצאים גם המון דברים שלא מחפשים. אז אם מוצאים נניח ראיה לעברה שאינה קשורה, נשאלת השאלה מה עושים עם זה. בחיפוש בפלאפון נניח בתכתובות ווטסאפ עם אדם מסויים אפשר להתמקד באדם הזה בלבד. אין צורך טכני לראות את הכול. |
|
||||
|
||||
אבל גם כשמחפשים בבית אין צורך טכני למצוא הכל. ומבחינה טכנית: כרייף מחקה מהטלפון שלה שיחות, כולל עם נווה בזמן החקירה. שחזור השיחות הוא כנראה משהו פחות בררני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |