|
||||
|
||||
מסכים לגמרי עם הנקודה העיקרית שלך במשפט האחרון. הטווס והאייל עם הקרניים העצומות חתומים קבע על ההכבדה, ובניגוד להם, האייל המנתר יכול עקרונית להפגין הכבדה באופן סלקטיבי. זה אכן הבדל משמעותי. אבל עדיין - אם האייל המנתר בוחר, ולו מדי פעם, לקפצץ כדי להשוויץ בעומק משאבי האנרגיה שלו, אז מבחינתי דיינו - יש פה הכבדה. |
|
||||
|
||||
לא יודע, גם שחקני כדורסל מקפצצים/מנתרים בדרך מהספסל למגרש, לפי הלוגיקה שלכם הם סתם מבזבזים בזה אנרגיה. אולי זה חימום, אולי זה מזרים אדרנלין, מי יודע, מערכת ביולוגית היא יותר מאיזון של אנרגיה קינטית ופוטנציאלית. |
|
||||
|
||||
גם לי ההסבר של קפיצות הצבאים ניראה לי לא מהווה בהכרח רמז דק לאריות ודומיהם אלא תרגיל של "חילוץ איברים". להלן המשך. הצבי ,או אנטילופה, או מה שיהיה — מנתר "תוך כדי רעיה" כנראה כדי לרענן את מערכת התנועה שלו (עצבים דם ושרירים) שעשויה להיות נירפית ותקועה בזמן רעיה ממושכת. בתור מי שחוטף מדי פעם התכווצות שרירים בזמן שינה נטולת תנועה חופשית במיטה — אני ער לצורך בתנועה כדי לשמור על זרימת דם תקינה. ראיה מכיוון אחר (לא מהירות פיזית) היא פעילות ספורטיבית קלה לפני יום עבודה (ג'וגינג וכדומה) מסייעת בפעולות מוח שדורשות ריכוז; המוח , למי שלא ידוע, הוא צרכן אנרגיה גדול (כרבע מתצרוכת הגוף) , לכן זרימת דם גדולה במוח משפרת את כושר החשיבה שלו. ניתור "תוך כדי ריצת מילוט" מאריה ודומיו יכול להיות רמז לרודף שהוא רודף לשווא אחר מי שכוחו במותניו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |