בתשובה לNoga, 31/05/02 17:25
הרשי לי להטיל ספק רב בפרשנותך זו 71283
ג. שמעון • בתשובה לNoga יום ו', 31/5/2002, 19:01
וונגוט משתמש בהומור שחור למינהו ואפשר בשל כך להבין אותו בצורות שונות. אולם בספר זה סביר מאוד להניח שהוא מאמין באמרה זו שהוא מצטט פעמיים בספר.

האמרה מופיעה במדליון התלוי בין שדיה של מונטנה וילדהק, אך אין זו סיבה להניח שוונגוט מלעיג עליה.

האמרה הזו תלויה גם על קיר משרדו של בילי פילגרם כתפילה ממוסגרת: "היא הביעה את דעתו [של בילי] על השיטה שבה יש להמשיך להתקיים חרף חוסר ההתלהבות שלו מן החיים. לקוחות רבים שקראו את התפילה על קיר משרדו אמרו לו שמילים אלו עזרו גם להם להמשיך לחיות" (ע' 48).

בית מטבחיים 5 הוא ספר אנטי-מלחמתי, אך בהקדמה לספר מסביר וונגוט את הקושי שבכתיבת ספר אנטי-מלחמתי כך:

מפיק סרטים בשם הריסון סטאר אומר לו: "אתה יודע מה אני אומר לאנשים האומרים לי שהם כותבים ספרים אנטי-מלחמתיים?"
"לא, מה אתה אומר, הריסון סטאר?"
אני אומר להם, 'מדוע לא תכתבו במקום זה ספר נגד קרחונים?
"הוא התכוון כמובן לכך שתמיד יהיו מלחמות, ושקל למנוע אותן כמו שקל למנוע קרחונים. גם אני סבור כך" [אומר וונגוט בשמו ובדמותו בהקדמה] (ע' 10-11).

ובכן, אם וונגוט אינו מאמין בהטפות סרק ובכך שניתן למנוע מלחמות, איזה מן ספר אנטי-מלחמתי הוא כותב?

הספר עוסק במידה רבה בשאלה מה יכול היחיד לעשות במצבי מלחמה ומצבים אחרים שבהם פועלים כוחות גדולים בהרבה ממנו. וונגוט אינו מציע ליחיד לצאת למלחמה בקרחונים ובטחנות רוח, כי אם להתמודד עם הדברים בגזרה שבה יש לפעולותיו השפעה או לפחות המנעות ממעשה עוול. כך, למשל, הוא כותב שאמר לבניו ש"בשום נסיבות אל להם לתת יד לטבח... גם אמרתי להם לא לעבוד בחברה המייצרת אמצעי הרג המוניים, ולהביע את רגשי תיעובם כלפי אנשים הסבורים שאנו זקוקים למכשירים כאלה" (ע' 21).

במילים אחרות, וונגוט, מציע לבניו לפעול ברוח הפסוק הנדון: לעשות דברים שהם יכולים לשנות, דברים שבהם לפעולה האישית שלהם, גם אם אינה משנה סדרי עולם, יש משקל כלשהו.

סצנת שיא בספר היא תיאור דרזדן לאחר ההפצצה. העיר הרוסה, עשרות אלפים נספו, ובילי מוצא עצמו בעגלה רתומה לשני סוסים. הוא מנמנם בשמש ואינו ער למצבם. אולם למקום נקלעים איש ואישה גרמניים ששמו לב לדבר שהאמריקנים לא השגיחו בו: "פיות הסוסים שותתי דם, כל פסיעה שלהם כרוכה בייסורים, והם מטורפים מצמא". וונגוט מתאר את שני האנשים הללו, שמטפלים בסוסים, כאנשים השפויים היחידים בכל המצב המטורף שמסביב, ומוסיף: "בילי שאל אותם באנגלית מה הם מבקשים, ומיד גערו בו באנגלית בגלל מצבם של הסוסים... כאשר ראה בילי את מצבם של אמצעי ההסעה שלו פרץ בבכי. הוא לא בכה על שום דבר אחר במלחמה" (ע' 140).

חומלי הסוסים נהגו בדיוק ברוח הפסוק הנדון. לנוכח כל הטרוף וההרס, היתה להם החוכמה להבחין בין מה שלא ניתן לשנות, לבין מה שכן יש לאל ידם לעשות. הם לא יכלו למנוע את כל הרוע שמסביב, אך יכלו למנוע מעט רוע מיותר.

דוגמאות אלה שהבאתי, ודוגמאות נוספות בספר מראות בבירור שני דברים:
א. וונגוט מייחס חשיבות רבה לאמרה-תפילה הזו שבספרו.
ב. הוא קרוב לוודאי חושב שיש בה חוכמת חיים ואמת ראויה.

גם אני חושב שיש בה חוכמת חיים ואמת ראויה.
הרשי לי להטיל ספק רב בפרשנותך זו 71295
Noga • בתשובה לג. שמעון שבת, 1/6/2002, 0:56
ניתוח יפה ומעניין. אני תמיד חשבתי שהוא לועג לאימרה, בהיותו אתאיסט מפורסם, וכיוון שהיא מופיעה בין שדיה של שחקנית פורנו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות