 |
אכן מאמר מעניין!
יחד עם זה המאמר עורר אצלי כמה תהיות.
א. על העובדה שממלכות נוודים יכולות להיות גם ממלכות משמעותיות וגם להותיר ממצא ארכיאולוגי דל במיוחד, לא צריכה להיות מחלוקת גדולה במיוחד (ההונים, הסקיתים, האווארים, מחריבי רומי כמו הואנדלים, ג'ינג'יס חאן). מה שכן די חסר תקדים בממלכת הנחושת האדומית הוא תרבות שבטית ואפילו בעלת עוצמה שגם מקיימת תעשיית מכרות ומטאלורגיה משמעותית ולאורך זמן. ממלכות נוודיות מתעשרות בד"כ משוד דרכים וגביית דמי חסות ולא ממפעלים שהם קבועים ויצרניים לאורך זמן.
ב. אני מתקשר כאו להערה של איציק ש תגובה 712509 ונדמה לי שגם ארז כיוון לכך. יתכן שהמכרות נוהלו ע"י מומחים ומנהלים מצריים תחת חסותו (הפרוטקשן) של השליט הנוודי (האדומי?).
ג. למעשה יש דוגמה נגדית לתאוריה של בן יוסף. תרבות הביקר בדרום אנגליה שנהלה מכרות נחושת ובדיל ותעשיית ברונזה שהיתה כל כך מפותחת עד שנוצר קשר עם סוחרים פיניקים. לאנשי הביקר לא היה כתב ולדעתי גם לא מערכת חברתית הירארכית גדולה, אבל בכל זאת השאירו ממצא חומרי עשיר מאד, כולל השלבים האחרונים והמונומנטליים של סטונהאנג'.
ד. האנלוגיה הנבטית בעייתית במיוחד. נכון שמה שאנו רואים היום בתור נבטי, הוא כמעט כולו ממצא מן העידן הרומי והביזנטי, אבל נדמה לי שהנבטים עסקו בחקלאות בקנ"מ גדול גם לפני כן. הזיהוי שלהם כממלכה נוודית בעייתי. יתכן שמדובר כאן בקבוצה שבטית נוודית שהשתלטה ושלטה כאליטה על אוכלוסיה גדולה יותר יושבת קבע וחקלאית (כמו השבטים הגרמניים במערב אירופה, בריטניה ואפריקה, שושלות יואן וצ'ינג בסין, כמו הבולגרים בבולגריה והערבים והטורקים בארצות האיסלם).
ה. בהקשר הזה כדאי להעיר שההיבט הנוודי נראה שחדר לויכוח בעיקר בזכות התיאור של דוד כמלך "בדואי" באוהלו. נראה שתיאור יותר מדוייק ידבר על ספקטרום יותר זורם ורציף בין בוני מבני אבן, בוני מאהלים וסוכות מעץ ואדמה, נוודים במאהלים, רועי עדרים, איכרים עובדי אדמה ואוכלוסיות המשנות את מקום יישובן בגלל אילוצי אקלים ומחזורי יבולים. ולכן נזכיר כאן כמה עובדות המקשות על הקיטלוג הפשוט. אחד, גם יושבי הקבע של ספרטה לא הותירו כמעט תרבות חומרית. שנית, השבטים הגרמאניים שהחריבו את האימפריה הרומית המערבית לא היו נוודים באורח חייהם למרות הנדידות שלהם ברחבי אירופה ואפריקה. ושלישית, אדום קיבל תדמית נוודית בעיקר בגלל תיאורים משמיצים של עשיו והקישור התנ"כי בינו לבין אדום. אם קוראים את הסיפור המקראי כפשוטו ומתעלמים מן ההערות של המחבר, במה עשיו יותר נווד מיעקב? הרי גם הסקר שעשו פינקלשטיין ועוזריו מדבר על 400 ישובים כפריים במרחב היהודאי. נכון שרעיית צאן היתה מרכזית ביישובים אלו (מאות 12 - 10 לפנה"ס), אבל התיאור החי מאד של הרועה נבל הכרמלי, רכושו ומזונותיו, לא מתיישב עם אורח חיים נוודי.
ו. אני חושב שההערה של בן יוסף על יוסי גרפינקל (החופר של ח'ירבת קייאפה) והממלכה המאוחדת אינה נכונה. לפחות בתקופה מסויימת גרפינקל כתב שאין לו עמדה בשאלה אם לדוד היתה שליטה בשטח הצפוני שהפך אח"כ לממלכת ישראל.
ז. אני גם מסופק אם לטענה שח'ירבת קייאפה (שעריים? מבצר האלה?) היא אתר פלישתי (שאותה הזכיר בן יוסף) יש רגליים. האבחנה בין הפלישתים כאוכלי חזירים (וגם כלבים) לבין הכנענים והעברים שנמנעו מכך היא מאד מקובלת. עד כדי כך, שבאחרונה החופרים שזיהו את האתר שלהם כצקלג המקראית התיימרו על פיו להבחין בין היישוב הפלישתי ליישוב היהודאי שם. ח'ירבת קייאפה נקייה גם מעצמות חזיר וגם מפסילים פגאניים.
ז. אאז"ן במאמר לא צויין באופן מפורש חוסר הביטחון בקשר שבין מפעל הכרייה בתמנע לבין ממלכת אדום שנובע מחוסר הידע לגבי מיקומה וגבולותיה של ממלכת אדום בזמנים השונים. אדום בתקופת החשמונאים שכנה בעבר הירדן המזרחי, בעוד שהתנ"ך במקומות שונים מתיחס לאדום הקדומה כשוכנת בנגב הישראלי ממערב לירדן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש