|
||||
|
||||
הוא דווקא די נזהר לא לפסול יותר מדי. וזה עוד לפני הבחירות. פוסל את בל״ד ולא סתם את הערבים (את הזועביז, אבל הפעם את המפלגה של חנין זועבי), לדוגמה. |
|
||||
|
||||
הוא נזהר לפסול במידה המינימלית שתמנע כל ממשלה בלי הליכוד. מה שהוא אמר זה: "אנחנו לא נקים ממשלה עם הערבים עד שהמשותפת לא תפריד את עצמה מאנשים שכופרים ברעיון של מדינה יהודית". דה פקטו, בצירוף עם אחוז חסימה גבוה, זה פסילה מוחלטת של כל הרשימה המשותפת. |
|
||||
|
||||
או כל מיני פשרות אחרות, כדוגמת מה שראינו עם המלצת חברי הכנסת ברשימה שאינם מבל״ד על גנץ. |
|
||||
|
||||
זה היה במטרה שגנץ יקבל את המנדט להרכבת הממשלה שני אחרי נתניהו. |
|
||||
|
||||
למטרה הזו הוא היה יכול לוותר גם תמיכת כל חברי הרשימה המשותפת. |
|
||||
|
||||
היה כאן משחק בין התמיכה הנחוצה מהמשותפת להקמת ממשלה מצד אחד לבין הרצון לקבל את המנדט אחרי כישלון נתניהו להרכיב ממשלה מצד שני. |
|
||||
|
||||
קיוויתי ששני הסיבובים האחרונים ילמדו אותנו ש''קבלת ההמלצה מהסיעות'' ו''קבלת המנדט מהנשיא'' הם תהליכים פורמליים שמשפיעים אך ורק על סדר הזמנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |