|
||||
|
||||
היא אמרה, הוא אמר... כל עוד אין פסק דין חלוט אין כלום, לא? ובינתיים בכנסת: כנס חירום בהשתתפות יועמ"שים לשעבר ופרופ' דניאל פרידמן(!) |
|
||||
|
||||
אם יש כלום אחרי פסק דין חלוט, הכלום הזה היה גם קודם, ויכול להיות שאין כלום גם אחרי פסק דין חלוט שקבע שיש כלום. אין קשר. |
|
||||
|
||||
השאלה היא על סמך איזה מידע אתה קובע שיש או אין כלום. |
|
||||
|
||||
בדיוק כך! והשאלה שלי- האם לא צריך להחיל אותם קריטריונים על כולם? מבחינתי אם הפרקליטה לא התנהגה כראוי- צריך להוקיע אותה. אם ראש הממשלה ההתנהג לא כראוי- צריך להוקיע אותו. אבל בעשרים השנה האחרונות השתרשה התפיסה שרק מה שפלילי נחשב. ולדעתי זו תפיסה נוראה שהופכת אותנו לרפובליקת בננות. יותר מדויק אולי- שמי שבקבוצה שלי, רק פסק דין חלוט נחשב, וגם זה בקושי, ומי שבקבוצה היריבה- הכל נחשב. לכן לבוחרים של ליברמן לא אכפת מהמיליונים שצצו בחשבון הבנק של הבת שלו (בדיוק כמו לבוחרים של שרון), לבוחרים של ביבי לא אכפת מרמיסת כל כללי האתיקה, וכן הלאה. לבוחרים של דרעי אפילו פסק דין חלוט לא אומר כלום. כיוון שהכח משחית, וחברי ממשלה נמצאים בעמדת כח מהגבוהות שיש, דרוש שיהיה מעליהם שוט שימנע מהם ללכת בדרך הרעה. והשוט הזה לא יכול להיות רק משפט פלילי. התהליך הפלילי ארוך ומסורבל, עוברות שנים של חוסר ודאות, רף ההרשעה גבוה, והפרקליטות לא תגיש בכלל כתב אישום אם אין לה בטחון גבוה שהוא יעמוד ברף הגבוה של הוכחות שנדרש במשפט הפלילי. בהיעדר שוט אחר הופך יותר ויותר משתלם לפוליטיקאים להתנהג באופן לא ראוי, לא מוסרי, לא אתי, על גבול הפלילי, בלי לשלם על זה מחיר. אילו היו כללי אתיקה עם שיניים לחברי ממשלה לא היה צריך לחכות שנים להכרעה בערכת הערעור האחרונה, והיועמ"ש לא היה מוותר על הגשת כתב אישום במקומות שהשחיתות זועקת מהם לשמים, כי קשה יהיה לו לעמוד ברף ההוכחה הפלילית. ההרשעה המשמעתית היתה מהירה, ומבהירה את כללי המשחק גם לפוליטיקאים וגם לציבור. לא היה מצב שחבר ממשלה היה לוקח הלוואות מטייקונים בלי להחזיר ועולם כמנהגו נוהג. |
|
||||
|
||||
קצת אבדתי את הקשר בין המקום שאליו הגענו, ובין תגובתי תגובה 711648 שבה בסך הכל בקשתי ממי שהביא מספר "שורות תחתונות" של גופים רשמיים, התייחסות ל"שורה תחתונה" מסוימת אחרת. |
|
||||
|
||||
חשבתי שלשם הדיון מתפתח, אבל אולי זה רק אצלי. בין כתב אישום פלילי לבין ''לא היה כלום'' ישנו מרחב שמטופל בדין משמעתי. לחברי ממשלה אין דין משמעתי, ולכן יש מרחב אפור גדול שבו הם יכולים לטעון ש''לא היה כלום'' בזמן שיריביהם הפוליטיים עושים עצמם מתפלצים מההתנהגות הלא ראויה שעוברת בשקט. |
|
||||
|
||||
היות שאת כללי האתיקה אמורים לקבוע אלו שמפירים אותם-אין סיכוי שיקבעו כללי אתיקה. האתיקה איננה כללים אלא תפיסת עולם. אינני בטוח שבבריטניה יש כללי אתיקה שעל פיהם ראש ממשלה כמו ביבי היה מתפטר. ההתנהלות הדמוקרטית אינה נקבעת על ידי מה שעושים אלא על ידי דברים שלא ייעשו. לכן הבעיה אצלנו היא מסגרות המוסר הציבורי; מהם הדברים שלא ייעשו- שהציבור לא יקבל אם הם נעשים. |
|
||||
|
||||
לחברי הכנסת יש כללי אתיקה, לעובדי מדינה יש דין משמעתי, אבל לחברי ממשלה אין. יש רק את כללי אשר למניעת ניגוד עניינים שהממשלה אימצה בהחלטת ממשלה, ואין להם שיניים. ב 2006 הוקמה ועדת שמגר לקביעת כללי אתיקה לחברי ממשלה. הועדה הגישה את מסקנותיה ב 2008 אך ממשלת אולמרט דחתה אותן. מאז ועד היום הממשלה ממסמסת את התהליך, וברור למה. מחאה ציבורית מספיק חזקה אולי תוכל להביא לחקיקת חוק של כללי אתיקה לחברי ממשלה גם ביוזמה פרטית ולא ביוזמת הממשלה. |
|
||||
|
||||
כללי אתיקה לחברי ממשלה במדינה בה ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום ממשיך לקבל תמיכה עצומה מהציבור? לי זה נשמע קצת מנותק מהמציאות הישראלית. על מה אתם מדברים? זה כמו לדבר על הצורך להדפיס ספרוני אטיקט בכנס ברברים. |
|
||||
|
||||
אין לרוב הציבור הישראלי אמון במערכת המשפט ומשטרת ישראל.בנסיבות אלו הדיקטטורה נאה ויאה ומתבקשת. גם מדינת ישראל זקוקה למהפכה עקובה מדם כמו שאר העמים . |
|
||||
|
||||
"החלק הראשון לא נכון. החלק השני לא יהיה" נכון ל 2018 אמון הציבור במשטרה הוא 52%, בבית המשפט העליון הוא 54%. להשוואה אמון הציבור בממשלה הוא 34% ובכנסת הוא 30%. מתוך: https://www.idi.org.il/articles/25015 |
|
||||
|
||||
בדומה לבדיחה על החוצפה האולטימטיבית? |
|
||||
|
||||
ספר.. |
|
||||
|
||||
לחרבן בכניסה לדירה שלך, לדפוק בדלת ולבקש נייר טואלט. |
|
||||
|
||||
טוב, זה הרבה יותר מוצלח ממה שאני חשבתי במקור, אני זורם עם זה. |
|
||||
|
||||
הנתונים שהבאת - שאולי ביום בהיר נכונים ב 50% - מנחמים אותך ונותנים לך את התחושה שלמרות הכל נע תנוע? בשנת 1861 הושלכו פשקוולים ברוסיה ברחובות בהם נכתב ' עם מפגר אנחנו, ובזאת ישועתנו'. מאחר ואני מפקפק אם אנחנו יכולים להכלל בגדר 'עם', אז אפילו ישועה לא תצמח לנו מהפיגור הזה. מכל מקום גם מדינת ישראל תשתה ביום מן הימים את כוס התרעלה אשר רקחה לעצמה במהלך 70 שנות קיומה. בני אדם שלא מרגישים חלק מהחברה שונאים את המדינה הזאת שנאת מוות. שנים של השפלות וביזוי של קבוצות גדולות בחברה. מהערבים שעד היום מרגישים שהם אפסים. מהחרדים שעד היום מתייחסים אליהם כמו לפרימיטיבים וחשוכים, ואפילו כאן באתר הנאור כותבים מביאים לי מחקרים למה חשוב לדחוף להם לימודי ליבה, וכלה בשאר האוכלוסיות השקופות. וזה ממשיך בשוטרים פושעים שמפוצצים אותך במכות ואז מגישים נגדך תלונה שתקפת שוטר ובשופטים שמשתינים על כולם בקשת אליפטית. כל אלו ועוד רבים שומעים ורואים ומבינים והאינסטקים שלהם מדויקים - החברה הזאת חברה חולה ורקובה. וכשנופלים טילים על תל אביב לא רק הערבים שמחים אלא גם החרדים והמתנחלים ואנשי הימין וכל מי שמדינה דפקה אותו, כה משתוקקים שתל אביב תחרב והמגדלים שלה יקרסו כמו ב 911, כי סמל השחצנות סופו להתרסק. עכשיו תמשיך לספר לנו סיפורי סבתא. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש יחסי גומלין בין הנורמות שקובעת הממשלה לבין אלו שהציבור מקבל כלא ראויים. כשם שהנורמות הללו הלכו ונשחקו בעשורים האחרונים משני הצדדים, אני מאמין שמהלך חקיקתי יוכל לסמן קוים אדומים ולהפוך את תנועת המטוטלת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |