בתשובה לתשע נשמות, 18/11/19 11:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. צריכת האנרגיה של אדם מערבי ממוצע גבוהה בהרבה משל הסיני הממוצע. 2. אם צריכת האנרגיה של סיני ממוצע (ושל הודי, אינדונזי, ברזילאי וכו' ממוצעים) תהיה חצי מזו של אדם מערבי ממוצע, פליטת הפחמן הדו חמצני תגדל בהרבה. 3. תושבי המדינות המתפתחות רוצים רמת חיים מערבית (או לפחות קרובה לה) וכל עוד הם מפגרים בהרבה, הם ינסו להתקרב. מסקנה: כדי להפחית את צריכת האנרגיה, העולם המערבי חייב להוריד את רמת החיים. (תגובה זו מניחה שצריכת אנרגיה היא בעלת מתאם לפליטת פחמן דו חמצני) הסינים לא יפסיקו לייצר זבל עבור העולם המערבי - זאת חלק מהדרך שלהם לקנות אוכל להעלות את רמת החיים של שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז צריכים לטפל גם במתאם בין רמת חיים לצריכת אנרגיה ובמתאם בין זאת לפליטת פחמן. יש הרבה דברים שצריכים לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה של המתאם היא מאד לא מדויקת. דווקא המדינות המתפתחות נמצאות לכאורה בנקודה נוחה יותר לשינוי: הן לא כבולות למתקנים שכבר הוקמו וצריכים להחזיר את המימון שלהם בעשורים הבאים אלא חופשיות לבחור באילו טכנולוגיות להשתמש, וגם מצד הצריכה - הן יכולות כבר היום להגדיר תקני בניה עם רמות גבוהות יותר של בידוד ויעילות אנרגטית, הן לא כבולות לתשתית אדירה של מבנים בני עשרות ומאות שנים שכבר מחוברים למערכות הסקה ישנות וכיוצא באלו. הן יכולות להקטין את העצימות האנרגטית ואת היחס בין האנרגיה לפד"ח באופן משמעותי ביחס למערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן יכולות ללא ספק, אבל כל עוד שימוש בטכנולוגיות קיימות הוא זול יותר מאשר שימוש בטכנולוגיות חדשות וירוקות, אני לא רואה איך המדינות המתפתחות (והעניות יחסית לעולם המערבי) יאמצו אותן באופן גורף. סין מייצרת את רוב התאים הפוטו-וולטאים, אבל היא המדינה שמשתמשת בהכי הרבה פחם ליצור חשמל (למעשה סין צורכת כמעט חצי מצריכת הפחם בעולם). תקני בנייה מתקדמים מעלים את מחירי הדיור ולמדינות עניות קשה לממן את זה. אני לא אתפלא אם דווקא בעולם המערבי המתאם בין צריכת אנרגיה ובין פליטת פחמן דו חמצני הוא נמוך יותר מאשר בעולם המתפתח (דוגמה קיצונית: איסלנד לעומת סין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטווח הארוך הטכנולוגיות הירוקות הן לעתים קרובות חסכוניות יותר גם כספית. אז אפשר לסייע למדינות המתפתחות באמצעות מלוות מהבנק העולמי או גוף יעודי כדי לקדם את הוזלת העלות המיידית. איסלנד היא לא ממש דוגמה למשהו, לאור העושר שלה הן באנרגיה הידרואלקטרית והן בגיאותרמית והגודל הזניח של האוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק הבעיה - העדפת המיידי על פני הטווח הארוך. אמרתי שזאת דוגמה קיצונית, אבל ככלל, נראה לי שהועלם המפותח יותר משקיע באנרגיה ירוקה מאשר העולם המתפתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחם אינו רק בעיה של התחממות גלובלית אלא גם של זיהום לוקלי. אם מתחשבים רק בהשפעות הבריאותיות של זיהום הנוסף שהוא יוצר, ומוסיפים את זה למחירו, זה מזנק פלאים. זה שיקול לגיטימי של המדינה הסינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק השיקול: העדפה של אספקת חשמל בכמות מספקת ובמחיר נמוך לכלל האוכלוסיה עכשיו, על פני ההשלכות הבריאותיות שיופיעו (אולי) בעוד עשור או שניים וההשלכות האקלימיות שיגבו מחיר כבד בעוד דור או שניים (כן, אני יודע שהן כבר גובות מחיר עכשיו, אבל לא מספיק כבד). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |